שעת צהרים. ריח האפייה מתחיל לעלות מהבתים הסמוכים, הגבינות מתכוננות לרגע הגדול שלהן, ואילו הפסטות, הרביולי, ושאר הבצקים הרבוכים? יודעים ששוב יאכלו מהם יותר מדי, יחוו הרהורי חרטה, ואז ייקחו תוספת. ועוד לא התחלתי לדבר על הדגים המלוחים (לאשכנזים שבינינו), הפשטידות, והסלטים בשלל צבעים שגורמים לנו להרגיש אשמים פחות.
כוכב "פאודה" על חילוץ החטופים: "הרבה דברים בסדרה לאחר מכן קרו במציאות"
חדש בכאן 11: סיפורו של אחד הטרוריסטים המסוכנים ביותר שפעלו אי פעם נגד ישראל
אז כן, שבועות בפתח, וחוץ מזה שיום שלישי היום ואנחנו לא רצים מפגישה לישיבה לפיזורים, ברגעים אלו ממש אנחנו מתכוננים לסעודה. אני לא יודעת אם אתם מהבשלנים או מהממתינים לבישולים של יתר חברי הבית, אבל זה בדיוק הזמן לצפות במשהו. וכשאני אומרת משהו, אני מתכוונת לנטפליקס כמובן.
הפעם הלכתי על משהו שהוא לאו דווקא כוס הקפה שלי: "שוד נוסח הוליווד" (How to Rob a Bank). סרט פשע קלאסי המתרחש בסיאטל של שנות ה-90. בתפריט: אדם שמעולם לא התיישר עם החוק או עם כל מה ששגרתי, שודד בהתמצאות מפתיעה מספר בנקים אחד אחרי השני, ממש כאילו מדובר בסרט. פרט חשוב: זה סרט תיעודי, אז כל המתרחש קרה באמת.
כמתבקש, לא מדובר בסרט לכל המשפחה, אלא בעיקר למבוגרים. הסרט מעניין בעיקר כי מדובר בדוקו. 88 דקות קלילות, עם לא מעט פריימים של שוד, רגע לפני שהאורחים באים לבושי לבן ומתלכלכים ברוטב הרוזה שמחכה להם על שולחן החג. אנא ודאו שאלו לא אתם שמלכלכים אותם. חג שמח.