"ידעתי שהם לא ירצו אותי", אומרת ברקוביץ' בכנות, "אבל לא דמיינתי את האלימות הזאת ולא דמיינתי את הבריונות". היא מספרת על אווירה עוינת בערוץ, שהגיעה לשיאה כאשר עובדים סירבו אפילו להשיב לה שלום במסדרונות. "זה הורס את כל היום", היא מודה בכאב.
ברקוביץ' טוענת כי ההתנגדות אליה לא נבעה מחוסר כישורים או ניסיון, אלא אך ורק מדעותיה הפוליטיות. "אם הייתי שלי יחימוביץ' או מיקי רוזנטל, שהיו חברי כנסת והגיעו מהתקשורת, אף אחד לא היה שואל אותם מה הם עשו ולמה", היא אומרת. "ההתנגדות אליי הייתה בגלל שהם יודעים שאני באה מהמחנה הלאומי".
המנכ"לית לשעבר דוחה בתוקף את הטענות כי היא חסרת ניסיון בתחום התקשורת. היא מזכירה את עברה העשיר, כולל תפקידה כמנכ"לית ועורכת אחראית של העיתון "וסטי" בשפה הרוסית, וכן את תפקידה בהקמת מערכת החדשות של ערוץ 9. "אני נמצאת בתקשורת משנת 92', אפילו קצת לפני. לדעתי משנת 90'", היא מדגישה.
ברקוביץ' מתייחסת גם לטענות כי מינויה היה בעייתי בשל קשריה עם חברי הדירקטוריון של ערוץ 13. היא מסבירה כי מי שמינה את הדירקטורים הייתה מועצת הרשות השנייה בראשותה, אך מדגישה כי אותה מועצה קיבלה החלטות בניגוד לעמדתה, כמו למשל אישור המיזוג בין רשת וערוץ 10.
אחד הרגעים המרגשים בראיון מגיע כאשר ברקוביץ' מדברת על הפגיעה בשמה הטוב. "הניסיון הזה לצייר אותי כאדם רודף בצע, אני שומעת 'עשתה אקזיט, איזה יופי, היא באה לחודשיים וקיבלה את הכסף'... זאת לא הייתה מטרתי", היא אומרת בכאב. "המטרה שלי הייתה להרוויח את השכר הזה חודש בחודשו, להמשיך להישאר בערוץ, להפוך אותו לערוץ רלוונטי, חזק, נשכני, אמיתי, שמדווח אמת, שפונה לאוכלוסיות רבות במדינת ישראל".
ברקוביץ' מביעה אכזבה עמוקה מהתנהלות התקשורת בישראל בכלל, ומחדשות 13 בפרט. היא טוענת כי הערוץ אינו מייצג נאמנה את הציבור הישראלי ומתמקד יותר מדי בפוליטיקה.
למרות החוויה הקשה, ברקוביץ' מביעה תקווה לעתיד הערוץ. "אני עדיין מאמינה שהערוץ הזה יכול להפוך להיות ערוץ מאוד רלוונטי במדינת ישראל", היא אומרת. עם זאת, היא מדגישה כי הדבר יתאפשר רק אם "ועד העובדים יפסיק לנהל אותו".
ברקוביץ' מתייחסת גם לשאלת עתידה האישי. היא מודה כי עברה טראומה וזקוקה לזמן להחלים, אך מבטיחה כי תמשיך לפעול למען הציבור במדינת ישראל. "לא משנה איפה אני אעשה ומה אני אעשה, אם אני מחר אנהל חברה מסחרית, היא תהיה חברה שתביא את השירות הכי טוב לאזרחי המדינה הזאת. ואם זה יהיה בתקשורת, ואם זה יהיה בפוליטיקה, מה שאני לא אעשה, אני אעשה למען הציבור במדינת ישראל".
הראיון מסתיים בנימה אישית, כאשר ברקוביץ' מדברת על הלקח שהיא לוקחת מהחוויה הקשה שעברה. "אם אני תרמתי בעוול הנוראי שעברתי... אם התרומה שלי היא לזעזע ולהבין שבעצם הבסיס נשבר, אז אני מוכנה להיות אותו קורבן", היא אומרת בכנות. "אני מוכנה להקריב את עצמי למען העובדה שאנחנו צריכים להבין ששלום זה הדבר הכי בסיסי אצל כל מי שמרגיש את עצמו יהודי".
ברקוביץ' מסיימת בקריאה לאחדות ולסובלנות בחברה הישראלית. "אנחנו חייבים לכבד אחד את השני, גם אם חושבים אחרת", היא אומרת. "זה בסדר לחשוב אחרת, אבל תכבד".
אודי סגל בחר שלא להגיב לדברים.
התרעות פיקוד העורף