המדליסט האולימפי והמאמן, מתגלה במלוא תפארתו כישראלי היפה והערכי, אפשר להבין זאת מתשובותיו כשהוא מדבר על מלחמה צודקת ומסביר כי לא היה עושה שום דבר אחרת אילו יכל, כמו למנוע מבנו להתגייס לגולני. "אתה שואל אותי אם הייתי יודע את התוצאה הזו? אז לא הייתי עוצר את הבן שלי. לא הייתי יכול להרשות לעצמי."
כמו כן הוא מדבר על ההחלטה הקשה להשתתף באולימפיאדה בפריז, חודש אחרי מות בנו, על הדילמה הגדולה והרגעים הקשים בפריז כשהוא ישב לבדו מול נהר הסיין והתייפח מכאב ורצה לחזור הביתה וליאת אשתו שתמכה מהבית, והאנרגיה הטבעית של האדם להמשיך למרות הכל. מה שהוליד בסוף רגע אחד של נחמה עבורו, ועבור המדינה, מדלית ארד לפיטר פלצ'יק. הוא סיפר על החיבוק שלהם אחרי הזכייה והנפילה המשותפת על הרצפה. "ירידה למטה יש לה משמעות, באותו רגע שהודיעו לי על עומר ירדתי ישר למטה, לא שמעתי יותר כלום" מספר סמדג'ה ונשנק מדמעות.
סמדג'ה גם איבד באותה שנה ארורה, לא רק את בנו, אלא את אביו שהיה המורה הרוחני שלו והכוח המניע מתחת לכנפיו ולקריירה שלו. מה שמסביר כי לא משנה כמה מכות קשות יגיעו האדם ימשיך לעמוד על רגליו ויבחר בחיים ולא במוות.
--
התרעות פיקוד העורף