בפרק הראשון לא כל כך התלהבתי מהרעיון של נבחרת אולסטארס במאסטר שף, ראינו את כולם, מה כבר יש לחדש? אך האנשים שראינו פעם, הם לא אותם האנשים שראינו בעונה הנוכחית. הם הפכו מקצועיים, שפים של ממש וכך גם המשימות - קושי ואתגר שהופתעתי בכל פרק מחדש שהמתמודדים הצליחו לעמוד בו.
לאורך כל העונה מיכל בישלה פשוט אבל מדויק, כך עשתה עם עוגת הגזר המטורפת, עם גלידת הרוקמוס שהשופטים התמוגגו ממנה. וכך עשתה גם בגמר עם המנה הראשונה - בצלים מקורמלים עם גלידת פרמז'ן וקרקר צנובר שזיכתה אותה בניקוד הגבוה יותר בסבב המנה הראשונה. פסטה רוטולו עם כרישה ומנגולד ברוטב חמאת לימון למנה העיקרית וטארט לימון משוגע עם קרם שקדים, פטל, זעתר וקרם מסקרפונה. כל אלו הובילו אותה דיי בבטחה למקום הראשון.
ועכשיו ברצינות, אני חושב שבכל פעם שעמיחי דיבר על מה שהוא מתכוון להכין הרמתי גבה, המוח שלי לא הצליח לתפוס את השילובים המוזרים - זה יותר היה נשמע כמו רוקחות מאשר מתכון. כל זה התנפץ לי בפרצוף, פעם אחר פעם כשראיתי את התוצר הסופי ואז רציתי כל כך לעמוד במקום השופטים. מנת הקינוח שלו בגמר הייתה נראית כמו יצירת מופת.
בסוף חלוקת הניקוד על המנות שהכינו הפיינליסטים, מיכל הובילה עם 1,187 נקודות, אחריה רחל עם 1,171 ועמיחי בהפרש קטן עם 1,167 נקודות. אבל אז הגיעה ההמצאה של העונה - "ציון התרשמות כללי" של השופטים. נו טוב, אחרי שכל שופט סיכם את התרשמותו והעניק ניקוד אישי לכל מתמודד, סוף סוף היה אפשר להכריז על מיכל אפשטיין כמאסטר שפית הגדולה. אבל איך רותי ברודו, אמרה בתחילתו של הגמר: "מבחינתי כולכם מקום ראשון ותזכרו את זה כשנגיע לסוף".