בגיל 49 ארז שמעון אמסלם את עצמו, עזב את משפחתו ויצא להרפתקה מטלטלת. בימים אלה מככב כדורסלן העבר בתוכנית הריאליטי "הישרדות" ומנסה לשחזר את רגעיו הגדולים מעברו התחרותי, הפעם בחול ולא על פרקט. ואולם את הצופים שלא מכירים מספיק את "עזריאלי", בפי המתמודד רון שובל, או מעולם לא שמעו עליו, הקריירה הקשוחה מתחת לסלים מעניינת הרבה פחות. הם מתרכזים בדמות שמשתקפת היום במסך: חביבה, נעימה ורגישה. אמסלם לא מתבייש להזיל דמעה, מחבק, קולגיאלי, מודה בלי לחשוש שזה יתפרש כחולשה, שהוא פשוט זקוק לחברת אנשים סביבו. יש להניח שגם אם לא היה מצליח לבסוף לשגר את הקוקוס לחור במשימת החסינות ההיא, חיבת הצופים כלפיו לא הייתה נפגעת.
אני מתייצבת לראיון בנעליים שטוחות ומקטרת ללא הרף - מרגישה גמדה מול הגוליבר מולי, שרץ, קופץ ומרגש ב"הישרדות" המשודרת בימי ראשון ושלישי בשעה 21:00 ברשת. "לפחות הגעת בנעליים בצבע אדום", מנחם אותי אמסלם, לשעבר קפטן וסמל של קבוצת הכדורסל של הפועל תל אביב. הוא הגיע לעיר הגדולה משדרות, 2.02 מ', לב גדול וחיוך רחב. נלחם בלגיון האמריקאי של היריבה העירונית מכבי תל אביב. הקרבות שלו עם קווין מגי האימתני הפכו למיתולוגיה בפני עצמה.
"אני ילד משדרות ונשארתי כזה", מבהיר אמסלם. "עד היום אני אומר שאני שדרותי שגר בתל אביב. בזמנו אחד מחברי הנהלת הפועל שאל אותי אם אני מוכן לשנות את השם לעם־שלם במקום אמסלם. כששאלתי את אבא שלי מה דעתו, הוא לא אהב את הרעיון. זה היה הדבר הכי דבילי שהציעו לי. אני לא מתבייש במה שאני ובמי שאני".
אמסלם זכור גם לחובבי הכדורסל בשל קריאת "אמסלם ההומו" שקראו לעברו אוהדי מכבי תל אביב, למרות היותו הטרוסקסואל ונשוי באושר לחגית. הוא הצליח להתעלם מקבלות הפנים הלא אוהדות שלהם במגרשים, אבל נשבר דווקא מכתבה במקומון "העיר" על אודות המשחקים האולימפיים של הקהילה הלהט"בית, שזכתה לכותרת "אמסלם לא לבד". הוא תבע את העיתון בגין לשון הרע וזכה בפיצויים בסך 150 אלף שקל.
"זה כבר מזמן לא חלק מהחיים שלי, 20 שנה לא שמעתי שמישהו התייחס לזה", הוא אומר. "בזמנו זה מאוד הפריע לי, לא בגלל האמירה אלא כי זה הפך לסוג של מטבע לשון. זה היה בכל מקום, על האוטו שלי, במגרשים, בבתי ספר. ולא שהייתה לי בעיה עם הומואים, פשוט כבר בא להקיא מזה. אז לקחתי את המשפחה וחתמתי באילת לשנתיים. לא יכולתי להישאר יותר במרכז הארץ. גם התביעה לא הייתה רעיון שלי, זה היה של אשתי, שנפגעה".
"היום אני מעודד ספורטאים צעירים ללכת לתואר ראשון. הם צריכים ללמוד לשלב בין העולם האקדמי לספורט, במיוחד אלה שברמה ממוצעת וצריכים להישאר כל החיים במעגל העבודה. אני לא מדבר על ספורטאים גדולים שמסודרים ברמה הכלכלית לכל החיים. כיום אני מנהל את הספורט במסלול האקדמי במכללה למינהל ומגייס ספורטאים לתואר ראשון. זה גם הופך אותם לספורטאים טובים יותר. בשבע השנים האחרונות מעל 150 ספורטאים סיימו אצלנו תארים שונים והם ממליצים לדור הבא להמשיך ללמוד. פיתחנו מודל מאוד מחבק וידידותי שמכין ספורטאים לשוק העבודה אחרי שהקריירה הספורטיבית שלהם מסתיימת".
"הייתי גם פרשן כדורסל כמה שנים בתוכנית הרדיו 'צעד וחצי' בגלי צה"ל, חבר הנהלה באיגוד הכדורסל וחבר בוועדה המקצועית. מתחילת השנה אני פרשן של משחקי כדורסל בערוץ הספורט. לעולם אהיה מחובר לכדורסל הישראלי. כפרשן אני הכי אובייקטיבי, מסתכל על התמונה ברמה המקצועית. אתה חייב להפריד בין העבודה לבין היותך איש הפועל, אבל ברור שזה לא בא בטבעיות".
התרעות פיקוד העורף