"אני לא משורר וכישרוני הפואטי דל למדי, אבל אני טכנאי מילים מיומן ומרבה לקרוא שירה. כנראה משהו חלחל לפזמוניי, קרוביהם של השירים, שארי בשרם האביונים, שכמעט תמיד מתקיימים רק הודות לנדבות שמשליכה להם המוזיקה". כך מגדיר את עצמו ירון לונדון, שהרבה לפני הקמת ערוץ 10, נמל הבית הטלוויזיוני שלו, היה פזמונאי מצליח ומבוקש. לקראת המופע "בוקר של זהב", שיוקדש ללונדון ולפזמוניו וייערך מחר בבית היוצר של אקו"ם בתל אביב, בעריכתו ובהנחייתו של חיים קינן ובניהולה המוזיקלי של גילה חסיד, אנחנו מפליגים בעקבות השירים.

"בשום מקום" - לונדון עדיין לא היה בן 24 כשכבר ב־64' נחנכה הקריירה הפזמונאית שלו, בשיר שצץ אצלו בעקבות אכילת מרק גולש בקפה "כסית", עם מנהלת שלישיית גשר הירקון. המרק, שלונדון לא שילם עליו, הוליד פזמון קליל. אלונה טוראל, אז בראשית דרכה, הלחינה, ושלישיית גשר הירקון המופלאה ביצעה.

ירון לונדון, ציור של אורלי דביר ירון לונדון, ציור של אורלי דביר

"שיר הטלפון" - נכתב ב־66' ל"תוכנית ד'", התוכנית השנייה של הגשש החיוור, כשפשנל, המפיק האגדי של השלישייה, השמיע ללונדון שיר של ניקולה פאונה הניו־יורקי וביקש ממנו "לגייר" אותו. הבחור האיטלקי בשיר הפך לבחור מרוקאי, שמטלפן לחברתו ז'קלין, חופפת דמיונית במספרת "סימון", שבאדיבותו של לונדון נכנסה להיכל התהילה של הזמר העברי.




"כולם חכמים כולם" - כעבור שנתיים כתב לונדון להיט נוסף לגששים, והפעם לתוכניתם השלישית "סינמה גשש", ובו ביטא את סלידתו ממפעל הפיס ומשאר מפעלי ההימורים. יאיר רוזנבלום הלחין, והמסקנה, כדברי השיר - בזיעת אפך תאכל לחם ולא לסמוך על המזל.

"עמיחי" – השיר, שסשה ארגוב הלחין, הוא שריד מ"סיירים" (1967), סרטו הנשכח של מיכה שגריר, על לוחמי קומנדו שיצאו לפעולה נועזת. המבצעים היו כוכבי הסרט - אילי גורליצקי, ליאור ייני, אלי כהן וזאב רווח.



"גשר אלנבי" - שיר שנכתב לסרטו התיעודי של מיכה שגריר, "המלחמה שלאחר המלחמה" (1969), והלחינה נורית הירש. בביצועו של יהורם גאון, השיר מתאר את ההווי הציורי על הגשר בעקבות מלחמת ששת הימים.

"מרדף" - אותו סרט הניב גם את "מרדף", מהשירים הבולטים של תקופת מלחמת ההתשה, בביצועה של חוה אלברשטיין. לימים התחרט לונדון על השיר הפטריוטי, שלדבריו, מנקודת המבט של השקפותיו הפוליטיות כיום, "נודפת ממנו צחנת מיתוסי דם ואדמה". לונדון אומר שהוא נהנה יותר מהגרסה הצרפתית של השיר, שהלחין נחום היימן ושרה מארי לאפורה.



"החיים היפים" - "אישה אחת לאה/ ושתי עיניה עייפות", כתב לונדון עם רוזנבלום ללהקת הנח"ל, ואופירה גלוסקא ומוטי פליישר היו הסולנים. לונדון השתומם לא אחת בדרכו הכנה איך להקה צבאית אימצה שיר עם בעיות של מבוגרים, כמו תשלומי משכנתה.



"לו הייתי פיראט" - עוד לחן של רוזנבלום, והפעם לשלישיית "השלושרים". מה ללונדון עתיר הדמיון ולפיראטים שתומי עין? לדבריו, בתל אביב של פעם קרא ספרים כמו "הרוזן ממונטה כריסטו", "אוצרות המלך שלמה" ו"המרד על הבאונטי". משהו מהם נחקק בזיכרון וחלחל אל השיר.

"ציף ציף מעל הרציף" - פנינה נוספת של "השלושרים", והפעם בלחנו של דני ליטני, אז חבר בשלישיית "הנמר הנוראי". שיר רכבות אולטימטיבי, שבו הביע לונדון את געגועיו לנופי הפרדסים בשרון, שנגלו לנגד עיניו בנסיעה ברכבת מתל אביב לחיפה - וכבר אינם.

"בואי לאילת" - הצעה שאי אפשר לסרב לה של ליאור ייני להימלט מהאספלט ומן הערים המקומטות אל הלגונות השקטות, בשיר לסרט פרסומת לאילת, שהלחינה נורית הירש במקצב הבוסה נובה הרוגע.



"אליעזר בן יהודה" - לונדון לא הכיר בכלל את מתי כספי, יוצא להקת פיקוד הדרום, כשכתב את להיטו הגדול בהשפעת סרט על קרב הגבורה באלאמו, בכיכובו של ג'ון וויין המיתולוגי. הצפייה בסרט עוררה בלונדון כמיהה לגיבור כחול־לבן, והוא בחר במחיה השפה העברית שחידושיו מככבים בשיר - שנכתב לתוכנית הרדיו "דו רה ומי עוד", שהמפיקה שלו, דליה גוטמן, גייסה את כספי להלחנתו.

"המלך הגולה" - ביצוע קסום של יוסי בנאי בשיר שלונדון כתב עם המלחין מרטין מוסקוביץ' לתוכניתו "פרצוף של צועני". אחד מהשירים שלונדון כתב ברוח השאנסון הצרפתי ובנאי שר בתיאטרליות, עד שהחל לכתוב בעצמו, כשלפי עדותו של לונדון, כך הוא איבד את הלקוח הטוב ביותר שהיה לו.

"בוקר של זהב", שישי, 25 באוגוסט, 10:00, בית היוצר, נמל תל אביב