המרשלג, שרגיל לתעד את זולתו, יחליף ב־30 בדצמבר צד, כאשר תיפתח באכסדרת “הגושרים מלון בטבע", “מיקוד הצפון", תערוכת צילומי הסמארטפון המרהיבים שלו. “התמונות המוצגות הן בבואה של חיי", הוא מצהיר, “את כולן צילמתי כבדרך אגב, ‘על הדרך’, ללא תכנון מוקדם ועל פי רוב תוך כדי מילוי העבודה העיתונאית שלי, במסגרת צילומי כתבות למהדורת החדשות. כמו רבים אחרים, הטלפון הזה שינה את חיי, לטוב ולרע. אני חי איתו 24/7 ואפילו ישן איתו כשהוא צמוד לראשי. הסמארטפון גורם לי הרבה מתח. איתו אין לי שקט בחיים.
פורקן מהסטרס שהוא גורם לי אני מוצא ברגעים קטנים של שלווה שבהם אני מצלם בו להנאתי. מאחורי כל צילום מסתתר סיפור. חלק מהסיפורים ברורים מאליהם לצופה, כמו צילום של שלג בחרמון תוך הכנת כתבה שם. אבל יש בתערוכה גם צילומים אישיים, כמו זה שבו צילמתי את נורית, אשתי, עם מטרייה בגשם ביום שבו הצטרפה אלי לעבודה. זה הצילום היחיד שלי שיש בו קצת בימוי".
המרשלג מודה שמעולם לא למד לצלם. "בעצם לא רק שאני לא מבין שום דבר בצילום, אלא שאני גם מצלם בניגוד לכללים, כולל צילום מול השמש תוך כדי משחקים של אור וצל", הוא אומר. "מעולם לא הייתה לי מצלמה, ואני מצלם אך ורק בטלפון הנייד מאז שהתחיל הסיפור של מצלמות משוכללות בסמארטפונים. את הצילום הראשון צילמתי לפני עשר שנים, כשבאתי להכין במושבה מגדל כתבה על הרב מוטי אלון, אם מותר להזכיר אותו לאחר העבירות שבהן נחשד. המראה המשולהב של התלמידים רוקדים סביבו הניע אותי להנציח את הרגע. אני מצלם צילומי טבע בעיקר. אין כמו הטבע כדי להרגיע: זריחה, שקיעה, קרני שמש מציצות מבעד לעננים ונשפכות אל עמק החולה, להקת עגורים במעופם, בוקר ערפלי, מטעים בשלכת, זרימה של נחל. כמה שאני שב ורואה אותם, נופי הצפון לא מפסיקים לרגש אותי, לצד טיפוסים מסקרנים המזדמנים לי בדרכי".
התרעות פיקוד העורף