"ישראל גוט טאלנט" מתחילה את דרכה מעמדת האנדרדוג, היא מגיעה אל עולם טלוויזיוני גדוש תוכניות ריאליטי מכל סוג אפשרי, שירה, ריקוד, בישול ואפייה, מתחילה ב-12 שנות איחור (מאז עליית הפורמט המקורי בבריטניה), ונאלצת להסתפק בפאנל שופטים מהשורה השניה (בואו, ג'ורדי הוא לא סטטיק). בדיוק מהמקום הזה "גוט טאלנט", עושה זינוק בעלייה ועוקפת מימין בזכות הכלי היחידי שיש לרשותה - הרבה הומור ומודעת עצמית.


קברניטי, "רשת" השכילו לעשות כשמיפו נכון את השטח הטלוויזיוני אליו הם נכנסים. המפיקים הבינו שבעידן בו הקהל לא ממש זוכר מי ניצח ב"אקס פקטור", אבל פיתח אלרגיה לקריינות הפרומטר המחוייכת מדי של הדוגמגישות שהנחו את ספינות הדגל של הזכיינית בשנים האחרונות - דרוש שינוי אמיתי.



את ה"עובר" הראשון שלה מקבלת ה"גוט טאלנט" על ליהוק אדם שהוא מנחה במקצועו לעמדת המנחה. עפר שכטר הוא ללא ספק ה"בעל הכישרון" האמיתי בתוכנית, עם צ'ארם אינסופי, נוכחות טלוויזיונית נדירה והומור חצוף הוא מהדק יחד ערימת כישרונות בינוניים לכדי מוצר מוגמר ומהוקצע. שכטר מודע לגמרי לנקודת הפתיחה הבעייתית של תחרות הכישרונות וצוחק עליה בחן, "אני הרותם של אסי" הוא אומר בהקבלה לתוכנית של הזכיינית המתחרה, "הכוכב הבא לאירוויזיון". אבל הבלונדיני הכריזמטי הוא הרבה יותר "האסי של אסי" בתוכנית הזאת, כשהוא מוביל את התוכנית בבטחה ומדלל את חשיבות היתר שתוכניות הריאליטי השונות לוקות בה בשנים האחרונות.

עפר שכטר,
עפר שכטר,


די אירוני ששני המנחים, אסי עזר ועפר שכטר, התחילו באותה תוכנית בדיוק לפני יותר מעשור, "אקזיט" המיתולוגית של ערוץ 10, ומתוכנית נוער פרובוקטיבית בשעות הצהריים הפכו לשני מנחי הטלוויזיה הטובים ביותר בישראל. עם שלל גאגים קומיים שעושים צחוק מרגעי היציאה לפרסומות המשמימים או הקריינות המכריזה על הפרס ("יפה אסי, עברת את מבחני הנחייה") הוא עושה מהלימון של תוכניות הכשרונות הגרנדיוזיות לימונדה מתוקה.



"קבלו את ארבעת האנשים, שאחרי המתמודדים, ואחרי אסי ואני, הם הכוכבים האמיתיים של הערב הזה, השופטים שלנו!" אומר שכטר, שוב בקריצה אל הצופים שיודעים שעד הבוקר שלמחרת הם ישכחו את שמה של הילדה בת ה-8 שהפעימה אותם בקולה או רקדן העמוד הגמיש, ויזכרו בעיקר את האיפור המוגזם של מיה דגן. השחקנית המוכשרת, אגב, עושה את עבודתה נהדר ולוקחת לידיה את המושכות של ריכוז הפאנל, היא מתרגשת, צוחקת ובוכה (מבלי למרוח את השפכטל שמרוח על פניה), ושוב מוכיחה שטלוויזיה, צריכים לעשות אנשי טלוויזיה. 


בראטס קרו,
בראטס קרו,


ג'ורדי מתגלה כאישיות מסקרנת על המסך, אך מעיל הזהב שלו ממתג אותו כניסיון חיקוי של סטטיק ובן אל, במקום לסמן אותו המפיק מוזיקלי יודע דבר, והוא בהתאם חייב לציין שהוא כבר 17 שנה בעסק. נועה קירל, השופטת הצעירה בתולדות ה"גוט טאלנט", גם היא עושה את עבודתה נאמנה ואף מסיימת את הפרק עם דמעות - כי שופט בוכה אחד זה ממש לא מספיק לפרק פתיחה. ומאור זגורי, אם לא שמתם לב - גם הוא ישב שם, הליהוק התמוהה ביותר בפאנל, מאפיר בין שלל הכישרונות שיושבים לידו.





מיה דגן,
מיה דגן,


דווקא בגזרת הטאלנטס, "גוט טאלנט" לא מספקת את הסחורה, ואף אחד האנשים שפוקדים את הבמה לאורך הערב לא מצליח להיצרב בתודעה ככישרון בלתי נשכח, חבורת רקדניות צעירות פה, נגנית לייזרים שם, וקוסם. בעידן הרשתות החברתיות, כשכל כישרון אמיתי מגרסה אוקראינית של הפורמט כובש את העולם על ידי ניפוץ חפצים בעזרת שדיים, רקדנים פיליפינים או סוזן בויל, היצע האנשים המוכשרים של ישראל פשוט לא נרחב מספיק כדי להותיר את הצופים בתדהמה. המעניין מבין הנאמברים הוא זה של הדראגיסטית שגם מתכתבת עם הפורמט, ומשחזרת את האודישן הזכור ביותר בתולדותיו, שירה של בויל מבריטניה. אחרי הכל, סתם עוד כישרון גדול ב"גוט טאלנט", זה הכי 2009.

עפר שכטר,
עפר שכטר,