11 שנים אחרי שהחל לשתף פעולה עם המוזיקאי עילי בוטנר, הוציא הזמר והיוצר רן דנקר את האלבום החדש "משהו אחר" ושיתף בשיחה עם איריס קול ב-103FM במה שעמד מאחוריו: "כל החיים זה היה החלום הכי רציני שלי ותמיד היה משהו שכיוונתי אליו".

פתאום נולד אלבום?
"לא כל כך פתאום. בשבילי זה היה אחרי הרבה צירי לידה. כל החיים זה היה החלום הכי רציני שלי ותמיד זה היה משהו שכיוונתי אליו. כשאני ועילי בוטנר עשינו יחד אלבום לפני 11 שנים - וכן, מוזר שעבר כל כך הרבה זמן, היה מדובר באלבום שעילי כתב ואני הייתי המבצע. אומנם המבצע יכול להיות הכי מזוהה עם שיר, אבל אחר כך יצאתי לחיפוש מאוד רציני בתוך עצמי ובדקתי מה ואיך אני רוצה להגיד במוזיקה, ולמרות האהבה הענקית שלי לשיר ולהופיע, הרגשתי שאני צריך למצוא את הצבע והטון שלי".

"זה לקח לי המון שנים", הוסיף דנקר. "כתבתי המון יומנים ומאות שירים, וזרקתי וגנזתי את כולם. זה היה כמו טיפול פסיכולוגי. אני חושב שכל אמן יוצר עובר המון שלבים". בשיא ההצלחה, ארז דנקר מזוודה והחליט לנסות את מזלו בארצות הברית. גם זה היה חלק מהחיפוש, לדבריו. "כשחזרתי לארץ, נדדתי ממרכז העיר לפאתי יפו וחיפשתי בחוץ את השקט שיעזור לי לצלול פנימה".

ואיך אפשר שלא לתהות כיצד השפיעו עליו הדיווחים הרבים בתקשורת על ההתעסקות בחיי האהבה שלו - בעיקר כאשר יצא עם נינט טייב. "זה הפריע לי, אבל בגלל שאני למוד קרבות, ומכיר את כללי המשחק מגיל מאוד צעיר, בניתי לעצמי הסתכלות קצת יותר בריאה", סיפר דנקר. "אני שומר על עצמי וזוכר את הזכות של לייצר אמנות. בו זמנית, אני אדם ששומר על חיי הפרטיים בצורה כזו או אחרת כי אני גם כן בחוץ קצת, והאלבום הזה שם אותי במקום שלא הכרתי לפני כן שבו אני יוזם את החשיפה הזאת ושם אותה במקומות שלא האמנתי שחלק מהדברים האלה ייצאו החוצה. בטיפול פסיכולוגי אתה מדבר על דברים ולא חושב שמישהו יקליט אותך".

הפגישה ששינתה את הכל

לפי דנקר, החיפוש לא תם, והוא עדיין צמא להגיד את מה שרוצה להגיד: "הבנתי שכנראה לא אגיע בחיים למקום שבו אני שלם, הגעתי למקום שאני נמצא ורוצה לתקשר אותו. התגבש לי סנגון מוזיקלי. זה מצחיק כי חזרתי לדברים שאהבתי פעם וגדלתי עליהם: רוקנרול ומוזיקה אלקטרונית".

עושה רושם - וגם המראה שלך עוזר לזה, שיש בך מתיקות ועדינות כזאת. באלבום הזה פתחת עוד מגירה וגירדת את הקול שלך. אתה נשמע הרבה יותר מחוספס ונעוץ מפעם.

"ברמה הכי אגואיסטית, חשיפה ותקשורת עושה אותי אדם משוחרר, וזה טוב", השיב דנקר. "יש לי יותר מקום לאהבה ומקום להתבונן בדברים גם אם הם קשים וכואבים. הבנתי שאני פרפקציוניסט ושאני חייב להוציא את זה", הוסיף דנקר. "לפני שנתיים הייתי בפרשת דרכים. כמעט הוצאתי אלבום, ואז הלכתי אחורה והחלטתי שלא. פגשתי אדם מאוד נחמד מתעשיית המוזיקה שאמר לי שאני ביראת כבוד כל כך גדולה למוזיקה, כך שאני עלול שלא להוציא את האלבום לעולם. זה קורה לאנשים שכל כך מעריכים ואוהבים משהו שהם לא רוצים לגעת בו. הבנתי שאני חייב לצאת מהלופ הזה". 




"גם אני פגשתי אדם מאוד נחמד מהתעשייה", סיפרה איריס. "הוא טען שלפעמים צניעות יתר יכולה להיות יותר יוהרה מאשר צניעות".

דנקר הסכים עם הקביעה הזו והוסיף: "אני משער שמעבר ליוהרה יש כאן פחד. בסוף קיבלתי מתנה והמתנה היא לפתוח את השופר ולהוציא אותו החוצה. אנשים היו אומרים לי 'יאללה, תוציא כבר משהו ותן לנו לשמוע אותך', ואני הייתי חושב לעצמי שאני צריך להתבשל עם זה עוד 30 שנה. הבנתי שזה משהו שאני מחזיק נורא קרוב אבל זה בכלל לא שלי, אז התחלתי לשחרר".

לבסוף הבטיח דנקר כי בכוונתו לכתוב עוד חומרים, לשחרר עוד אלבומים, ואף הפתיע: האם נשמע דואט של דנקר עם עומר אדם בקרוב? מבחינתו הכל יכול להיות: "אולי הדבר הבא שאעשה זה יהיה דואט עם זמר ים תיכוני. אין לי מושג, אבל אני רוצה להתקדם".