"אני מרגישה רוב הזמן מוגשמת, הגעתי בדיוק לנקודה שכיוונתי אליה, לנקודה שבה אני נוגעת בהכל. אני ממש לא מהשחקניות המתוסכלות", אומרת שירה קצנלנבוגן, שחוזרת היום למסך הקטן עם העונה השלישית והחדשה של הסדרה "ג'ינג'י", שתעלה בערוץ ג'וניור ב־yes, ובה היא מגלמת את זוהר המדענית.

"את הבמאי של 'ג'ינג'י', עדי בנימינוב, הכרתי מימי ערוץ הילדים, כשהנחיתי את 'ששטוס', וחוויית העבודה איתו הייתה תמיד מדהימה", היא מספרת. "הוא מקצוען וכל כך מכבד כל אחת ואחד. ב'ג'ינג'י' הקאסט הוא נפלא. הבן זוג שלי שם הוא דור צויגנבום, שחקן מופלא ומורה בחסד. מאז שהכרנו שם הוא מתארח בסדנאות שלי כמורה, ואני מתארחת בסדנאות שלו. אמא שלי בסדרה היא טלי אורן הקורעת שאופרה כאישה זקנה. ויש את ריקי בליך, אהובת לבי, ששיחקה איתי בעבר בסרט שזכה בפסטיבל טרייבקה ('תפרים', בבימוי עדיה אמרי אור – מ"ל), וחבורת ילדים מתוקים ממש".

ג'ינג'י. יח"צג'ינג'י. יח"צ

התפקיד של קצנלנבוגן ב"ג'ינג'י" הגיע אחרי תקופה שבה נעדרה מהמסך, בין היתר בשל התמסרותה לאמהות לפני כחמש שנים. "לקח לי זמן לחזור לעניינים", היא מודה. "התחלתי ללכת לאודישנים רק לפני שנה וחצי. הייתי בשמירה כל ההריון, למרות שבחודש הראשון של ההריון שיחקתי בוונציה במופע של נשף מסיכות, והיה לא פשוט בשליש הראשון, עם כל הבחילות, לשוט בסירות על המים. שלוש שנים לא הלכתי לאודישנים כי לקח לי זמן עד שהתאוששתי מהלידה. רק לאחרונה התקבלתי לסרט שהצטלם שבועיים באוקראינה והתלבטתי אם לנסוע או לא. בסוף החלטתי שלא. אם הייתי רווקה, הייתי עושה זאת. גם ככה הייתי עמוסה והצטלמתי בדיוק לתפקיד בסדרה 'מייקל'".

את מרגישה החמצה מסוימת?
"היו שנים שבהן ברחתי מתפקידים ראשיים כי הלחיץ אותי כל הפרסום, אבל היום אני לגמרי מוכנה לעשות תפקיד גדול ומאתגר. גם ריקי בליך, על הסט של 'ג'ינג'י', תמיד אומרת לי: 'תפסיקי להיות כזאת נורמלית וחיובית'. במהות הפנימית שלי אני אדם חיובי שנוטה לראות את הטוב. אני מייצרת לעצמי רק סביבה חיובית. אני זוכרת שעבדתי עם במאי מטורף שכל הזמן היה צורח על שחקנים, ועזבתי אחרי יומיים למרות שספגתי ביקורת על זה. אני לא מוכנה לעבוד במקומות שבהם צורחים עלי או על קולגות שלי. דברים שעושים לי לא טוב - אני לא שם. אני קובעת לעצמי איך ייראה העולם שלי".

ריקי בליך. צלם : ג'ראר אלון ריקי בליך. צלם : ג'ראר אלון

משקל החיצוניות

קצנלנבוגן (39) נולדה וגדלה בהוד השרון. לאורך השנים, בין היתר, הנחתה בערוץ הילדים ושיחקה בסדרות "השמינייה", "ילדות רעות", "החברות הכי טובות", "אולי הפעם", "רמזור", "דני הוליווד", "סרוגים" ועוד. כמו כן, היא שיחקה על במת תיאטרון הקאמרי ובסרטים כגון "בשר תותחים" ו"פרשת טוביאנסקי".

והיא גם בעלת סטודיו למשחק. "עוד כשלמדתי בבית הספר למשחק, תמיד אמרתי שהחלום שלי זה בין השאר להיות מורה", היא אומרת. "חיכיתי לרגע שבו ארגיש מספיק בשלה, וזה הגיע אחרי שעשיתי תואר רב־תחומי באמנויות. הרגשתי שאני יכולה לעשות את זה באופן רציני ואחראי ושיש לי מה לתת. אז פתחתי את הסדנה הראשונה, וזה התגלגל מפה לאוזן והפך להצלחה גדולה. היום יש לי 100 תלמידים, חמש קבוצות, וזה לגמרי שלי. בתקופות שבהן שמתי את כל יהבי על משחק, תמיד התפרנסתי, אבל עדיין הרגשתי צורך לחזור הצדה למהות ולמקור האהבה שלי לתחום, והאהבה שלי היא לא הבמה, אלא חדר החזרות. אני מאוד אוהבת לשחק ולהופיע, אבל הדבר שאני הכי אוהבת זה התהליך והסיפוק האדיר בלגעת בנפש של אנשים אחרים באופן ישיר. יש לי תלמידים שדברים השתנו להם בחיים בעקבות הסדנאות שלי".

ביוני הקרוב תציין קצנלנבוגן את יום הולדתה ה־40, אך היא אינה מוטרדת משינוי הקידומת. "כיף לי עם הגיל הזה", היא אומרת. "יש הרבה דברים טובים שבאים עם גיל 40. כרגע קורה לי משהו שאני מאוד אוהבת. זה עשוי להישמע מופרך, אבל יש משהו חיובי בלא להיות הבחורה היפה, בכך שזה כבר לא העניין המרכזי. סוף־סוף אני מגיעה למקומות, ויש בחורות צעירות ויפות ממני שמושכות את תשומת הלב. זה משחרר אותי להיתפס כאישה בוגרת ואמא לילדים בעלת עסק ולא כבחורה צעירה ורווקה. פתאום אני מקבלת הצעות לתפקידים מעניינים יותר".

את מרגישה פחות יפה כיום מאשר בעבר?
"אני עדיין אישה יפה. יופי מגיע בכל הגילאים. אני עדיין מרגישה טוב עם איך שאני נראית, אבל אני צובעת את השיער בגלל שיער שיבה ורואה בבוקר קמטים. כרגע זה עוד בסדר לי, אני חיה בשלום עם עצמי. אני מתעסקת בדברים שלא קשורים לנראות שלי. בעבר, כשהייתי שחקנית בלבד, היה יותר משקל לאיך שאני נראית, אבל היום, כשהפוקוס שלי הוא בסדנאות המשחק שאני מעבירה, אז משקל החיצוניות לא שם. יופי זאת מתנה שקיבלתי ושפתחה לי דלתות, אבל אני גם חכמה, מוכשרת, חרוצה ועובדת קשה, ויש הרבה כמוני שסיימו ללמוד איתי והיו סופר־מוכשרות, ואני קיבלתי יותר מהן ככל הנראה בגלל המראה שלי. זה נשמע כאילו אני מדברת בחוסר צניעות, אבל אני בהחלט נמצאת כעת בשלב של ללמוד להיפרד מהיופי. ככל שאת מתקדמת בגיל, את פחות מושא תשוקה גברי. אני רואה את זה לפי התפקידים שהציעו לי בעבר לעומת התפקידים שמציעים לי היום".

זה מעליב אותך?
"ממש לא. התפקידים שמוצעים לנשים בגיל שלי הם יותר מעניינים, עם המון בשר. נפתחתי לאחרונה לנישה חדשה של פרסומות בחו"ל. יש לנשים בגילי שוק אדיר לפרסומות בנכר. עשיתי לאחרונה קמפיין למוצרי קוסמטיקה בסין וקמפיין למוצרי שיער ברומניה. אבל לצערי, עדיין רוב הכתיבה בארץ היא מאוד גברית. כשאני מקבלת זימון לאודישן, אני מיד רואה מתי גבר כתב את התסריט ומתי אישה. זה מאוד בולט. בתפקידים שבהם הדמות הנשית נראית טוב, או שהיא תגלם את הביץ' המסוכנת או שהיא תהיה מושא תשוקה של גבר שלעולם לא ישיג אותה. כשנשים כותבות, הדמויות יותר מורכבות ומעניינות. כשאישה כתבה את התסריט, אני רואה בתור איתי באודישן הרבה נשים שנראות שונות זו מזו ומיד מבינה שהשחקנית תיבחר לא לפי המראה, אלא לפי מה שהיא משדרת".

לפני כחמש שנים הכירה קצנלבוגן את בן זוגה, הקולנוען והמפיק אוריה קדם, שמאחוריו הפקות בפועל של סרטים כגון "סופת חול" ו"תיקון". כיום הם הורים לשתי תאומות זהות בנות 4.5, שאותן הם מגדלים לצד עזים, תרנגולות וחתולים בבית מעץ במושב חגור, במועצה אזורית דרום השרון. "אחרי הלידה שלהן הייתה תקופה מאוד מתישה ומאתגרת", היא מספרת. "הבנות שלי נולדו פגות וישר הועברו לטיפול נמרץ. בתקופה שבה הן היו מאושפזות עם זונדה, בן הזוג שלי עבר תאונה קשה. רק אחרי שנה וחצי הן נכנסו למסגרות. הייתה לי פאוזה גם בסדנאות המשחק, ורק אחרי שהחזרתי את הסדנאות לפעילות מקסימלית, חזרתי גם לשחק".

איך מתנהל סדר היום שלך עם הבנות?
“בכל בוקר אני או בן זוגי לוקחים אותן לגן, ואז מתפנה לי זמן בבוקר לעבודה: אני מלמדת, עושה שיעורים פרטיים או מצטלמת להפקה כזאת או אחרת. בצהריים אני אוספת אותן מהגן, ובערב, כשאני יוצאת שוב ללמד משחק, הבן זוג שלי נמצא איתן".

שירה קנצלבוגן. צילום: עופר חג׳יוב ואיפור תמי חג׳יוב שירה קנצלבוגן. צילום: עופר חג׳יוב ואיפור תמי חג׳יוב

האמהות שינתה אותך?
“האמהות שינתה אותי בהרבה מובנים. זה בעיקר מאוד מאזן, יש דבר שהוא יותר חשוב ממני בעולם. יש בזה משהו מרגיע שמכניס לפרופורציות. אני מגלה שגם עם ילדים ניתן לעשות הכל - זה רק עניין של ניהול נכון של לוח הזמנים. הפכתי להיות מאוד יעילה: מה שפעם עשיתי בשלושה ימים, היום אני עושה ביום אחד. אני משתדלת להתרכז בדבר ספציפי ולמצוא מרגוע בתוך העומס. כשאני עם הבנות, אני רק איתן. הבו־זמנית הוא הכי מעייף".

לא רואים אותך באירועי השקות כמו שאר הסלבס בביצה.
"קשה לי עם אירועי השקות. אין לי סבלנות לזה. לא קיים דבר כזה 'עולם הזוהר'. זו פיקציה. לבוא להשקה, לחייך למצלמות ולשתות יין זול - זה לא משרת אותי בשום צורה. זה אולי משרת את מי שרוצה מיליון לייקים באינסטגרם, אבל זה לא מדבר אלי ולא ממלא אותי. אני לא אדם של חלומות גרנדיוזיים כמו קריירה בינלאומית. אני מוצאת קסם בדברים הקטנים. חו"ל קוסם לי כדי להכיר תרבויות אחרות ולא כדי להיות שם כוכבת. אם אני אשתתף בסדרה בתפקיד מאתגר, אז ברור שהפרסום יביא איתו דברים חיוביים, אבל אני לא רוצה להתפרסם בגלל תמונה שהעליתי באינסטגרם".

התעוררות גדולה

כמו רבות אחרות בתעשייה, קמפיין MeToo#, שציין לאחרונה שנה ליציאתו לדרך, לא הותיר את קצנלנבוגן אדישה. “זה קמפיין מבורך שהביא למודעות גדולה", היא אומרת. "אני התחלתי את הקריירה שלי כדוגמנית בגיל 13 ולמזלי לא הוטרדתי מינית במקצוע, אבל כן הוטרדתי מחוצה לו. לשמחתי, לא עברתי טראומות קשות. הטרדה הפכה לדבר מאוד מבלבל שנמצא לעתים קרובות בתחום האפור, וצריך חינוך, בעיקר לאנשים מבוגרים יותר שרגילים לדפוסים ישנים. כשאני חושבת על העולם שבו הילדות שלי הולכות לגדול לתוכו, אני שמחה שהקמפיין הזה תפס תהודה כה גדולה".

איך את רואה את מעמדה של האישה בתעשיית המשחק כיום?
"יש התעוררות גדולה של נשים שמקדמות רעיונות ולוקחות עסקים לידיים. כשחקנית, זה עצבן אותי לשבת בבית ולחכות לתפקיד. לא הייתי מוכנה יותר לחכות שמנהל התיאטרון יפנה אלי. היה לי חשוב שיהיה לי משהו משלי, ולכן פתחתי את סדנאות המשחק".

מה דעתך על חוק נאמנות בתרבות?
"החוק הזה הוא בעיניי עוד צעד בדרך לשלטון מהסוג החשוך ביותר. הקולנוע בארץ משקף כל מיני עמדות, והשתקת ביקורת דרך אמנות היא מאוד בעייתית. הקולנוע הישראלי עושה לנו רק שירות טוב בעולם. שנים חשבו שיש פה רק מדבר. דווקא בגלל זה צריך להקפיד שיהיו תקציבים לאמנות ולתרבות וכן לעורר מחשבה ודיון ולהשמיע ביקורת. השרה מירי רגב עושה טעות גדולה בעיניי. היא מייצגת הרבה דברים לא תרבותיים גם בשיח המפלג שלה. אני לא מזלזלת בה בכלל. כל מהלך שלה מאוד מחושב, אבל במקום לקרב בין אנשים ממגזרים שונים, היא עושה ההפך".