אחרי שקווין ספייסי נאלץ מהסיבות הידועות לפרוש מתפקידו כנשיא העירום והרשע, עלה מלכתחילה מהעונה השישית של "בית הקלפים" ניחוח של משאבת בצע אמריקאית אופיינית. במקום לעשות את המעשה המתבקש ולקבור את הסדרה, החליטו יוצריה לבצע צוקהרה מפוקפקת ושיבצו את אשתו כנשיאה מחליפה. יה רייט. כמו, נגיד, שביבי יפרוש ובמקומו ימנו את שרה לראש הממשלה. נו, טוב, דוגמה לא לגמרי מוצלחת, אבל הכוונה ברורה.
את "בית הקלפים" נטשתי כבר לפני מספר עונות, כשנפתולי השקשוקה של הבית הלבן החלו לחזור על עצמם. מהעונה הזו, ידעתי, אי אפשר יהיה להתחמק. בכל זאת רובין רייט היא מדאם פרזידנט. אז באנחה ארוכה נכנסתי לצפות בפרק, וזו הייתה חוויה מצערת לא פחות משחשבתי.
רובין רייט, מה לעשות, לא נולדה להיות הבריון הקשוח והערמומי של השכונה. היא חיוורת, מסתורית, מושלמת לדרמות עדינות עם נגיעה קסומה. מגוחך לשתול לה בפה מילות אודרוב יא ג'מעה כמו שמייצר דונלד טראמפ בסדרתיות של מכונה, או יס, אנחנו יכולים, של אובמה כאשר האלפים מתעלפים לרגליו. ולא רק מאחורי הפודיום. גם מאחורי השולחן בחדר הסגלגל רובין רייט משכנעת כנשיאת ארצות הברית באותה מידה שבה הייתה יכולה להיות משכנעת בתפקיד הרב הראשי לישראל.
ואם לא די בכך, שותלים אותה כמו דחליל בתסריט אפור. אז מנסים לחסל אותה כמה אנשי עסקים לא מרוצים. ביג דיל. יחסי הון–שלטון אכלנו כבר ב–48'. יותר מכך, לא רואים פוליטיקה מתוחכמת. רואים אופרת סבון. נשים ארסיות מתלכלכות מאחורי הגב על נשים ארסיות. וגברים ארסיים מתלכלכים על גברים ארסיים. ורק לפורטונה של נפתולי השקשוקה קוראים מדאם פרזידנט.
מי שמחפש בנוסף לשטיקים הרגילים של "בית הקלפים" גם שילוב של מבט קרוב יותר שמראה איך מתנהל מבפנים העסק הפוליטי הכוחני של תן וקח, יכול לשכוח מזה. אפשר לקבל טעימה עסיסית מעט יותר למשל ב"השורד המיועד" בנטפליקס, אם כי גם שם העסק הופך מייגע במהירות רבה.
ככה שלסיכום, "בית הקלפים" בעונתה השישית היא רק לחזקים. ולמכורים אדוקים. לכל השאר לא מומלץ. אגב, גם סַפרים יכולים ללמוד כאן משהו. התסרוקת של מדאם פרזידנט היא לא פחות ממוזרה. איך אישה יכולה לראות בה משהו עם בקושי עין וחצי.
זה מעין טקס קבוע - נפתחות ארובות השמיים, יורד גשם במשך שלושה ימים רצופים, מכוניות טובעות, דירות בנהריה ובשכונת הארגזים בתל אביב מוצפות. "ראשי משק המים" - מי ומה שלא יהיו - מתייצבים מול המצלמות ובפנים חמורות מבשרים לעם המודאג שלמרות הגשמים האחרונים הגירעון במשק המים חמור, והכנרת נמצאת חצי מטר מתחת לקו האדום/סגול/בז'/שחור. צריך לחסוך, תובעים הראשים, ומוציאים לדרך עוד מסע פרסום, כאילו יש אפילו צדיק אחד תחת המקלחת הרותחת בכל הארץ שיאמר לעצמו: אוי ואבוי, הכנרת קרובה לקו השחור והספיקה בנחל דן ירדה לשני מטר קוב לשנייה, אז היום אני לא מסתבן מאחורי האוזניים ומוותר על הבית האחרון של האחרון של עומר אדם.
בחשיבה מפוכחת וחסרת סנטימנטים, אולי בעצם עדיף לעם ישראל להניח לכנרת להתייבש ולהיעלם. שהרי כל עוד היא הולכת ומתכווצת נאסר על הישראלים לשתות ממנה, וכל מי שאיננו ממלא את כרסו במי כנרת בזמנים האלה צפוי רק להאריך ימים. מלבד מקומות הידועים במים הזכים המפכים בהם כמו הגנגס גדוש הגוויות והיאנג צה מוביל הביוב ופסולת התעשייה, קשה למצוא מדינה מפותחת המתירה לאזרחיה לדהור באגם בסירות מנוע וסירות דיג פולטות אדי בנזין, לרחוץ ולשטוף בו הפרשות גוף, אברי גוף חולים ודלקתיים, ואחר כך משגרת את הנוזל הצלול והזך לברזי השתייה של האזרחים.
והרי יש מסננים שתפקידם לשטוף את כל הכולרה מהמים, יטענו הטוענים. ובכן, עוד לא נולד המסנן שיצליח לבלום חיידק אי קולי מיניאטורי ועקשן בדרך אל ברז המטבח שלנו. אפשר כמובן לנסות לנקוט את המעשה המקובל בארצות מתוקנות, כלומר לנטוע כמה שלטי אזהרה האוסרים על הרחצה באגם מכיוון שמימיו משמשים לשתייה, אבל איסור כזה יכול לעבור חלק רק בארצות מתוקנות. נסו לאסור את הכניסה למים על 30 אלף הישראלים שמתכננים להידחס סביב האגם, נגיד, בפסח הקרוב.