צפייה בשני פרקי "פריצה בלב טהראן" חיזקה אצלי את ההחלטה שקיבלתי כבר בגיל צעיר לא להתגייס למוסד. יש אנשים שפשוט לא נולדו לעבודה הזאת. להסתובב ברחובות טהראן החשוכים, עם ערימת קלסרים של תוכנית הגרעין של חמנאי על הגב, כש–12 אלף אנשי ביטחון איראנים, כך לפי רונן ברגמן, מחפשים אותך בטירוף, היא לא הרעיון שלי לבילוי ערב נעים. לומר שאני פחדן מדי יהיה עלבון צורב לפחדנים.
סך הכל החלוקה הייתה מצוינת. אנשי המוסד יסתובבו ברחובות טהראן, אני אשקשק עם כוס תה על הכורסה בבית, ומי שלא ראה את שני הפרקים של "זמן אמת - פריצה בלב טהראן" שיחפש אותם באתר כאן 11. אסור להחמיץ.
התרעות פיקוד העורף