בשנים האחרונות זכה המדיום הטלוויזיוני לפריחה מחודשת, לנוכח העובדה שקברניטי התעשייה החלו להתייחס אליו באותה רצינות - אם לא יותר - כמו לקולנוע. קשה לשים את האצבע על הרגע המכונן שבו זה קרה, אבל שני אירועים בהחלט תרמו לכך: עליית "משחקי הכס" של HBO באפריל 2011, ועליית סדרת הדרמה הפוליטית "בית הקלפים" בפברואר 2013 בנטפליקס, כשכל פרקי העונה עלו לאתר החברה במכה אחת.

שנת 2018 לא הייתה שונה במובן זה מבחינת שגשוג טלוויזיוני, וסקירה קצרה זו מציינת את הטובים והבולטים בתוצרת הבינלאומית השנתית. הראשונה היא העונה השנייה של "בית הנייר" ("קאסה דה פאפל") שעלתה באפריל. מדובר בסדרה הלא דוברת אנגלית המצליחה ביותר של נטפליקס, שכבשה גם את הישראלים, ולא רק בשל חיבתם היתרה לסדרות בספרדית. באמצע אפריל הודיעה נטפליקס, ובכך גרמה לאנחת רווחה גדולה, על חידוש הסדרה לעונתה השלישית, שתעלה ב־2019.

יצירת מופת נוספת היא "הרצח של ורסאצ'ה", שעלתה ברשת FX בינואר. כשמה, מגוללת הסדרה את פרשת הרצח של מעצב האופנה ג'יאני ורסאצ'ה על ידי אנדרו קונאנן, וכל אחד מתשעת פרקיה - שנעים בין זמנים שונים - מעניקים תחושה של יצירה בפני עצמה.

"הומקאמינג" הוא המותחן הטלוויזיוני שהצליח להביא גם את ג'וליה רוברטס למסך הקטן. בסדרה, שעלתה בנובמבר בהפקת אמזון פריים, מגלמת רוברטס תרפיסטית שמסייעת ליוצאי שירות קרבי להתגבר על מצבי פוסט-טראומה, ומפתחת יחסים אינטימיים עם אחד ממטופליה.

העונה השלישית של "לא בטוחה" נחתה עלינו בספטמבר, ולדעת מביני עניין מדובר בעונה הטובה ביותר של הסדרה הקומית השנונה, במרכזה - איסה (איסה ריי), סטנדאפיסטית לעת מצוא שעובדת בעמותה ללא כוונות רווח, וכך גם נראים חייה. הסדרה, שמעניקה נקודת מבט שונה על חוויותיהם של אפרו-אמריקאיים בלוס אנג'לס, בעיקר נשים, חודשה כבר לעונה רביעית. התודה ל־HBO.

על "פטריק מלרוז" הבריטית של "שואוטיים" קשה שלא להכביר מילים - אם בזכות משחקו הפנומנלי של בנדיקט קמברבאץ'; אם בזכות הלוקיישנים שובי הלב (לונדון, מנהטן ואחוזה בדרום צרפת); ואם בזכות השילוב הסגנוני בין "טריינספוטינג" הקאלטי לחוויות ילדות טראומטיות מחד, ורגעים קומיים מעלפים מאידך.

גם השחקן יו גרנט מצא את עצמו במרכזה של "שערורייה אנגלית למדי", מיני־סדרה בריטית מבית היוצר של BBC. במרכז העלילה, המבוססת על סיפור אמיתי, חבר הפרלמנט ג'רמי ת'ורפ (גרנט), שנשפט וזוכה מקשירת קשר לרצח מאהבו. יצירת מופת כבר אמרנו?

ולקינוח, הממתק של השנה: "החברה הגאונה" שעלתה החודש. ואם זהותה של הסופרת אלנה פרנטה, יוצרת סדרת רבי־המכר "החברה הגאונה (הרומנים הנפוליטניים)" נותרה עלומה, גיבורותיה הנפוליטניות - אלנה גרקו ולינה צ'רולו - קיבלו סוף־סוף פנים וגוף בהפקה מרשימה של HBO. מי שאין לו פנאי לקרוא, מוזמן להתיישב מול המסך ולצאת למסע מרתק באחת הערים היותר קשות של איטליה.

ועכשיו לאכזבות: "בית הקלפים 6", נטולת קווין ספייסי, פשוט לא עובדת. לא ברור אם בשל היעדרו, או מפני שהתסריטאים ביכו את לכתו בזמן עבודתם; "חפצים חדים", בכיכובה של איימי אדמס, איטית ומרגישה כרוכבת לשום מקום, למרות משחקה המצוין של פטרישיה קלרקסון; "סיפורה של שפחה 2" הייתה מפוהקת למדי, ולא בטוח שהסוף המכוון להרגיז שלה, יחזיר את צופיה האדוקים לעונה שלישית; ולמרות הציפיות הגבוהות מלינה דנהאם ("בנות"), "קמפינג", הסדרה החדשה שיצרה, מצליחה לפתח אצל הצופה שנאה תהומית כלפי ג'ניפר גארנר, הכוכבת הראשית שלה.