סערת שמש עושה את דרכה לעבר כדור הארץ, ועתידה להביא תוך חמש שנים לכליית המין האנושי. שירותי הביטחון הבריטיים מנסים להסתיר את המידע, אבל קצין משטרה לא ישר ושותפתו לעבודה מגלים את המידע וחושפים אותו. בעקבותיהם מתפתח מרדף אכזרי של שירותי הביטחון, ואת כל זה מספר לנו רק הפרק הראשון.

בפרקים הבאים העולם כולו מתחרפן. מנהיגי כיתות למיניהן משגעים את האנשים. רוצחים סדרתיים משחררים רסן. וברקע מרחף כל העת סיום העולם.

אי אפשר לקום מהכיסא בסדרה הזו. אין רגע דל. מבול של אירועים נשפך לצופה על הראש, וכולם עשויים כמיטב מסורת ה–BBC והחברה השותפה לפרודוקציה Hulu ("סיפורה של שפחה"). כמו בתיפוף, הקצב לא מרפה לרגע, ואם יימשך כך, והאיכות תישמר כפי שהיא עתה, הרי כבר עכשיו, בתחילת ינואר, אפשר להכריז על אחת המועמדות הרציניות לסדרת האקשן הטובה של השנה.

"שמש חזקה", החל מ־10.1, הוט HBO, NEXT TV, הוט VOD 

***

אחת שתיים שלוש דג מלוח - ערוץ הספורט

איך מבזים עשרת אלפים איש באולם ועוד מאות אלפים בבית? מעלים בפסקי זמן חבורת ילדי גנון על הפרקט לשחק כיסאות מוזיקליים. גם בהבימה היו מעלים ילדים בהפסקה לשחק דודס?



בכל פסק זמן, הפסקה בין רבעים, או מחצית משחק מתפרצת לפרקט כרוכייה צווחנית ומכריזה על תחרות מ–ר–ת–ק–ת, ובעקבותיה דוהרים למגרש שניים או שלושה מהיותר קשוחים שבגן הילדים הקרוב. והתחרות המ–ר–ת–ק–ת יוצאת לדרך. או שהקשוחים משחקים אחד על אחד (אם מישהו הגיע לסל והחטיא, מצווחת הכרוכייה "אייייי". ואם קלע, מצווחת היא "ישששש"), או שהקשוחים משחקים כיסאות מוזיקליים - כלומר שלושה כיסאות וארבעה קשוחים, שני כיסאות ושלושה קשוחים, וכך בטור חשבוני מטה מטה (כמובן בליווי "אייייי" ו"ישששש").

וזה, אין מה לומר, נחמד מאוד. קצת דבילי למאות אלפי הצופים באולם ובבית - בעצם הרבה מאוד דבילי - אבל לבעלי זכויות השידור, או למי שהסכים למכור את זמן המסך הזה בתמורה למוצר הדבילי הזה, לא אכפת. הוא מקבל כסף, ומאות האלפים יכולים לקפוץ לו.

דג מלוח.  צילום מסךדג מלוח. צילום מסך


בהבימה למשל זה לא היה קורה. איש לא היה מעלה בדעתו שם למכור את ההפסקה בין מערכות לצרחנית ולקבוצת ילדים שתשחק על הבמה כל העומד מאחורי ומצדדי הוא העומד, או חפתיכול כולל הכל. יש למנהלי התיאטרון די כבוד עצמי מכדי שיסכימו לשווק לקהלם מוצר אימבצילי כל כך.

והרי העושים במלאכה האווילית כבר ראו עולם. הם ראו כמה יפה אפשר לצבוע את ההפסקה, גם תוך כדי עשייה שיווקית בלתי פוסקת. מופעי אקרובטיקה ורובי גז יורים חולצות, ומצנחים קטנים צונחים מגג האולם. אז למה אצלנו משחקים אחת שתיים שלוש דג מלוח? למה כיסאות מוזיקליים? למה להעליב?