באחת מתמונות הסרט "קינג ביבי" נראה ראש הממשלה נתניהו חולף רגלית באחד מכינוסי הליכוד, מוקף במאבטחיו, מול קהל צורח בהערצה. לשנייה או שתיים בולט במרכז התמונה גבר כבן 60 פלוס, נורמטיבי למראה, לבוש כהלכה, שערו ושפמו כבר זרקה בהם לא מעט שיבה, מנסה כמעט לדלג מעל ראשם של המאבטחים, נתון באקסטזה כמו נערה מסתערת על במה בהופעה של אייל גולן, וצורח בקול ניחר אל אייל גולן שלו, "ביבי, ביבי".

בנימין נתניהו הוא אדם בעל כישורים רבים אבל איננו דמות ראויה להערצה כזו. הוא לא היה נאמן לאשתו. כמה מאלה שעבדו בקרבתו מתארים את השימוש הפונקציונלי שהוא עושה באנשים וכיצד הוא שומט אותם ככלי אין חפץ בו מרגע שחדלו להביא לו תועלת. הוא מציג עצמו כמר ביטחון אבל טעה בגסות בעבר והוביל לאובדן חיי חיילים ישראלים. הוא לחץ ידיים עם הארכי־מחבל השנוא בתולדות מדינת ישראל ומסר לידיו שטחים בגדה. הוא אינו בוחל בשיטות הפחדה והתססה כנגד ציבורים גדולים במדינה במטרה לשמר את שלטונו. 




ואף על פי כן, ולמרות כל אלה, הפך בנימין נתניהו למושא הערצתם של מאות אלפים במדינת ישראל, הוא זוכה לסגידה השמורה לכוכבי בידור, ואף למעמד של אב גדול - שמולו אפשר להתבטל, להתעלף, לסלוח על כל חולשותיו ולצרוח אליו "ביבי, ביבי". איך אמר אותו חבר ליכוד? הוא יכול לפגוע בבת שלי (לכל המעוניין, ניתן כמובן למצוא את הניסוח המדויק והמעודן פחות של דברי האיש) ובכל זאת אני אצביע לו.

אל תצפו מהסרט "קינג ביבי" של התסריטאי והבמאי דן שדור שיסביר לכם כיצד מתרחשת התופעה הבלתי מובנת הזו. "קינג ביבי" לא יספר לכם. מהדקה ראשונה ועד האחרונה הולך הסרט בנתיב הישן שבו צעדה לפניו שרשרת ארוכה של ניסיונות לפצח את מה שנקרא "חידת נתניהו", ונכשלה. באורח שמרני ושגרתי, תפל וחסר אומץ, מוכר לנו הסרט מידע ישן על האנגלית הטובה בפיו, על קורס הדיבור מול מצלמה שלקח, על יוני, על הפיכתו למר טרור, השתלטותו על הליכוד והמדינה, מגרד בקושי את הקליפה העליונה של שימושו בתקשורת על כל גווניה, ובעצמו לא יודע הסרט בעצם מה רצה לומר.



האם יש בנימין נתניהו "אמיתי" או הדמות שנחשפת לציבור היא בובת צלופן שכל מילה ותנועה שלה מתוכננת ומבוימת מראש בידי יועצים? נתניהו בדרך כלל אינו מישיר מבט לאורך זמן לעיני המראיין ונזקק לתנועות ידיים רבות כדי (אולי) להמחיש - בעיני עצמו, לא פחות מבעיני הצופים - את אמירותיו. מומחה לשפת גוף בוודאי היה מוצא פה כר פורה לניתוח. מבט המנהיג הנחוש והחזק, שנבנה בוודאי בעזרת פינקלשטיינים למיניהם ושעות מראה רבות באמבטיה - עומד בסתירה לעדויות בכירים שעבדו איתו בסמיכות רבה, ושסיפרו בעבר על הססנות רבה בהחלטותיו. הוא חושש, הוא אינו מאמין באיש מלבד במשפחתו הקרובה, יחסיו עם אביו - כל אלו ראויים סוף־סוף לניתוח אמיץ של אנשי מקצוע שיציגו בפני הצופים זווית חדשה על ראש הממשלה, ובוודאי ראויה יותר משימוש שחוק בחומרים לעוסים.

גם עם ישראל ראוי להתיישב על ספת הפסיכולוג ולו לסרט אחד נוקב, שיסביר כיצד זה מאות אלפים מאזרחיו מייחלים לאיזה אב גדול ודמיוני, וכיצד דווקא בנימין נתניהו איכשהו נפל להם למשבצת. בכל דרך "קינג ביבי" מחמיץ את האפשרות שניתנה לו, ומאפשר למעריציו להמשיך להתייחס באין מפריע אל האיש כאילו היה אייל גולן.

"קינג ביבי", יס VOD