כמו רבים וטובים מאיתנו, שעקבו אחרי הטיזרים, גם אני חיכיתי בכיליון עיניים מצוידת בקפה רותח ומשקפיים לעונת הבחירות של "ארץ נהדרת 2019". גם הפעם, בפרק הבכורה ששודר אמש  צחקתי את צחוקי המתגלגל ויש מצב שאפילו הפרעתי את מנוחת השכנים. אין ספק שלא בכדי. הקאסט השנה מפתיע.

לא אגזים אם אומר ששחר חסון שהצטרף לחבורה השאיר חותם עז והוא ליהוק העונה. חסון בחיקוי של אבי גבאי מצחיק בדיוק שלו את האדם. (מי שיצא לו לראות קטעי סטנד אפ של חסון מזהה מיד את היכולת לשלו לעשות "העתק הדבק" לדמות שאותה הוא עושה שיוצר הזדהות טוטאלית). לרגע באמת האמנתי שאני מקשיבה לגבאי משחק שש בש עם שחמט. עוד דבר גאוני בהקשר של חסון היה "דולב שושני" שהוא אותו מתמודד של הליכוד במשאל רחוב, שמזכיר מהעונות הקודמות את הגאג של אשר נהג המונית ו"אדוני" הדתי הנדחף למצלמה עם חידודי לשון גם בדמותו של סמו דאז.

"ארץ נהדרת". צילום מסך "ארץ נהדרת". צילום מסך

הפאנל עצמו הוא ליהוק מנצח. עמית סגל (רועי בר נתן), ציפי לבני (שני כהן), איתן כבל (ערן זרחוביץ'), מירי רגב (יובל סמו) ואיילת שקד (ליאת הר לב) ונפתלי בנט (שוב זרחוביץ'), יאיר לפיד (אלי פיניש), בני גנץ (ליאור אשכנזי) יוצרים תחושה שבא לי שהם יהיו אצלי בסלון ואני אחליף את אייל קיציס בהגשה.

ואגב קיציס, שמנסה כהרגלו לשמור על ארשת פנים רצינית שכל הקרקס הנ"ל מתנהל מולו, מצליח להעביר דיון עם שאלות נוקבות וחשובות, עם ביקורת שראוי שתיאמר אל מול הממשלה.

כשקיציס מדבר על אפי נוה ופרשת השוחד המיני יש כאן כותרת חשובה ובולטת, שנאמרת עם קריצה - אך ברורה עד מאוד. הסצנות מחולקות לאולפן ולחוץ שגורמות לנו כצופים להמשיך לשבת דרוכים ולראות מהי ההפתעה הבאה מעבר לפרסומות.

ההתייחסות לאירוויזיון בפרק הפתיחה היא רלוונטית ומשעשעת. במיוחד בליהוק יוצא דופן של אורי לייזרוביץ' (אלבז מ"זגורי אימפרייה") כארז טל. הגינונים, הבעות הפנים והמימיקות מדויקות להפליא. שאפו.


"ארץ נהדרת". צילום מסך "ארץ נהדרת". צילום מסך


טל פרידמן, שרק השתוקקתי לראות איזו דמות הוא יעשה העונה, נותן חיקוי מנצח של רותי ברודו וכבר בשלב הזה כואבת לי הבטן (ולא מאוכל). השילוב של דודו פארוק כמתמודד לבחירות (אלי פיניש המוכשר כל כך) כה אמין, שפתחתי יוטיוב במקביל כדי להשוות בין השניים.

"ארץ נהדרת" 2019 אכן נותנת מקום של כבוד ועדנה מחודשת לתוכניות הסאטירה בישראל. היא חצופה. היא נועזת. היא בועטת. היא נוגעת ברגש ובהתמודדות גם עם שיח ציבורי (לדוגמה המערכון על רומן זדורוב באירוויזיון עם א.ק), שלא לכולם מחליק בגרון בלשון המעטה, ומאידך נוגעת בשיח הפשוט והיומיומי של סדרת טלוויזיה ("השתול מאיסטנבול" כפארודיה).

"ארץ נהדרת". צילום מסך"ארץ נהדרת". צילום מסך


ארץ נהדרת פשוט יכולה להרשות לעצמה להציג מה שלרבים מאיתנו עובר בראש ובלב, לא משנה מאיזה צד של המפה הם. עם בחירות או בלי בחירות.
התוכנית היא למעשה מיקרוקוסמוס שלנו. לתחושותינו.

"ארץ נהדרת" בהחלט רלוונטית בעידן הרשתות החברתיות, כשכל דבר יוצא החוצה, עוד בטרם נבדק. התוכנית נותנת לנו רגע לחשוב על עצמינו. רק בקשה אחת קטנה: החזירו בבקשה את הטורטלים לחיקנו. התגעגענו.