בכל תולדות המזון המהיר, לא הייתה פיצרייה עם כל כך הרבה יחסי ציבור כמו דומינוס פיצה של המפיק עמירם גרוס, שהפכה ל"דומינו גרוס", מועדון הסטנד־אפ החלוצי עליו ניצח. אותה פיצרייה מיתולוגית של שנות ה־90, הייתה למעשה כור מחצבתם של קומיקאים צעירים, מוכשרים, אמיצים, פורצי דרך ובעיקר לא פוליטקלי קורקט, שניצבו חשופים מול קהל ספקן וחשדן.

יוצרי הסדרה "פאנץ'" לא חפים מקשרים משפחתיים או מקצועיים, ובראשם המפיק יואב גרוס (בנו של עמירם) ושבי זרעיה, שהעמידו במרכז הסדרה את דמותו של האמרגן שהוא האנטי־גיבור המושלם. ליהוקו של צחי גראד לתפקיד חמי פרוסט הוא לא פחות מגאוני: גס, אפל, בוטה על גבול הגזען ובעיקר מנהל רומנים עם בנות שיכולות להיות בנותיו. מולו עומד בנו, מיכאל (מאור שוויצר), שיחסיו הבעייתיים והנפיצים עם אביו - ייחשפו בכל עוצמתם במהלך הסדרה.

גם אם נתעלם מהעובדה שהסדרה מבוססת בחלקה על אירועים אמיתיים, היא בהחלט מספקת את יצר המציצנות הטבעי, הנמשך לכל מה שקורה מאחורי הקלעים בתקופה סוערת ועתירת כוכבים: החל מהנטישה של גיל קופטש (איתי זבולון), הכוכב הבלתי מעורער והסטלן של הדומינו גרוס באותם ימים; דרך הניסיון הכוחני להחתים את אורנה בנאי הצעירה, שזוכה בסדרה לשם ארמוזה (נועם לוגסי); ועד לקרב ראש בראש עם מועדון הקאמל קומדי קלאב; שלא לדבר על דודו טופז (רון שחר).

הסדרה עלולה ליפול למלכודת של בינוניות ויומרנות, בניסיון להחיות את הניינטיז, עם המון עשן (פעם היה מותר לעשן במועדונים), במיוחד לצופים מתחת לגיל 40, שלא ידעו את "ילדים סורגים" או את "עלילות טל ומשה בעיר הגדולה".

אבל אם חשבתם ש"פאנץ'" היא סדרה קומית שמחזירה לחיים פאנצ'ים במועדון, תגלו שמדובר דווקא בדרמה סוערת ויצרית, המתמקדת במאבקי כוחות בין מועדונים מתחרים, משולש רומנטי, קרב על הפריים טיים וסגירת חשבונות - סיפורים שלא קראתם באף מדור רכילות. 

ימי רביעי, 22:00, yesEDGE ו-yesVOD