ארבעת גיבורי הסדרה הם נעם (16), שנולד כבת למשפחה דתית בשומרון ולמד באולפנה; עופרי, מדריך אהוד בצופים בפתח תקווה, שתמיד נחשב לילדה המגניבה שמשחקת כדורגל עם הבנים אלא שבתוך־תוכו תמיד ידע שהוא בעצם בן; רומי (15), שהתחנכה כבן בבית ספר דתי באשדוד, כי אמה חשבה שרק ככה תוכל להוציא לבנה את ה"ג'וק" הנשי מהראש; ולירון (17), שנולד כילדה בראשון לציון והחליט שהוא הולך עד הסוף עם השינוי המגדרי והפך לנער הטרנסג'נדר הצעיר ביותר בישראל שעבר שאיבת ביציות.
הסדרה למעשה עוקבת אחרי ארבע משפחות ישראליות שמתמודדות עם התהליך המטלטל שעוברים ילדיהם בגיל ההתבגרות, כל אחת בדרכה. ארבע שנים של מעקב אינטימי וחשוף משרטטות תמונה מרגשת, דרמטית ופוקחת עיניים, שבבסיסה שאלות הרות־גורל: מה זה אומר להיוולד בגוף שלא תואם את מגדרך? מה אנחנו כהורים היינו עושים אם הילד או הילדה שהבאנו לעולם, הוא לא מי שחשבנו? והאם האהבה שלנו לילדינו היא אכן אהבה ללא תנאי?
"גיליתי את כל עניין הטרנסג'נדריות כשהייתי בחו"ל עם עופרי", היא מספרת. "השיחה הראשונה שלי הייתה לארגון האמהות הגאות של 'תהילה'. לא אשכח את הדקות האלו לעולם. עם זאת, את חייבת להבין שההגדרות 'הומו' ו'טרנסג'נדר' לא קשורות בכלל. זה שינוי טוטאלי של מה שילדת, זו לא רק העדפה מינית. זה לקחת ילד ולשנות לו את המגדר, פלוס כל הטיפולים ההורמונליים הפיזיים. זה מאוד קשה. אני מקבלת ומכילה, אבל עם זאת, %40 מהילדים האלו מתאבדים, כי ההורים שלהם לא מסוגלים להתמודד עם הנושא. דווקא בגלל זה, יוצרת הסדרה, הילה מדליה, והמפיקה רוני מרדינגר, היו הפסיכולוגיות שלי. כאילו אלוהים שלח אותן אלי”.