את המשפט: "המדינה זה אני" מייחסים ללואי ה-14 מלך צרפת במאה ה-17. ב"הישרדות VIP" יש לנו לואי חדש, שמו: ג'וזי זירה. הוא מחליט וקובע הכול בשביל כולם וכאשר גיא זו-ארץ שואל את השבט של ג'וזי מה הם החליטו לגבי המועמד שלהם שיילך לדו-קרב, זה די מצחיק, כי בעצם הוא היה צריך לשאול: מה החלטת ג'וזי? את מי תשלח לדו-קרב? כי הרי לשאר חברי הקבוצה, אין סיי בכלל, ועד עכשיו הם לא התמרדו או פצו פה, אפילו אסף המבוגר מקבל על עצמו את הדין. אז איך אמרה סבתא שלי? מגיע לכם!

ואמנם לא הייתה מאושרת ממני כאשר הקבוצה של ג'וזי שוב הפסידה במשימת החסינות, כי פחדנים - לא בבית ספרנו. חברי הקבוצה של ג'וזי רצו ובצדק, שלונה, הבחורה הכי רזה, תעלה למעלה להוריד את האותיות במשימת החסינות, כי קל יהיה יותר למשוך אותה. ג'וזי, המפקד העליון של הצבאות המזוינים, החליט אחרת ושלח את שקד, ואף אחד לא העז להתנגד. אז הם אכלו אותה ושיהיה להם בתיאבון.

"הישרדות", ג'וזי. קשת 12 "הישרדות", ג'וזי. קשת 12

אפילו לא נראה לחברי השבט חשוד שג'וזי שולח את שקד למשימת החסינות וגם לדו-קרב, ולא עצרו לרגע לשאול את עצמם מה יכול להיות המניע הנסתר שלו. אולם הם כל כך אנמיים וחסרי אונים, שגם אם היו יודעים את המניע, לא בטוח שהיו מתעוררים על עצמם. אז אם פעם, למרות שקצת ריחמתי עליהם כי הם קבוצה חלשה יותר ובאופן טבעי אנחנו נוטים להזדהות עם האנדרדוגים, הפעם, בגלל אוזלת היד והאדישות המוגזמת, מצידי שיעופו אחד אחד לווילת המודחים.

לג'וזי, עף יותר מדי הפוני, כפי שאומרים הילדים שלי. אני לא יודעת איזה דימוי נתקע לו בראש כאשר השורד הצרפתי חושב על המהלכים שלו. האם הוא לואי ה-14? אולי ד'ארטניאן משלושת המוסקטרים? הסיפורים הצרפתיים משופעים בדמויות הירואיות. בפרק אמש, לדעתי הוא היה ז'אן ד'ארק, הפטריוטית הצרפתיה שנלחמה נגד האויב האנגלי. איך ייתכן שעינת ואירה יילכו לבקש מחסה מפני הגשם אצל האויב במחנה השני? זאת פשוט בגידה חושב ג'וזי. "אם אנחנו סובלים מקור, גם הן צריכות לסבול ביחד איתנו". או בצרפתית ספרותית: אחד בשביל כולם, כולם בשביל אחד. ייתכן שלכל ההזיות האלה יש סיבה מוצדקת. אולי הוא אוכל יותר מדי קוקוסים על האי, שלדעת כל המומחים מכילים הרבה שומן רוויי שעלול לסתום כמה מוליכי חמצן למוח.

"הישרדות". קשת 12 "הישרדות". קשת 12

אולם אל חשש. כאשר ג'וזי צריך לפעול למען עצמו וטובתו האישית, כל הסתימות נפתחות. את אירה ועינת הוא מאשים בבגידה. אמנם הן לא מכרו צוללות למצרים, אבל הן העזו להתחמם ליד האש של שבט קונגפו (או איך שלא קוראים להם) ואפילו העזו ללגום תה מהביל וחם, בעוד חבריהם מהשבט השני נוקשים שיניים ומכחילים מקור.

ג'וזי שכח שכאשר הוא היה מאוד רעב, הוא גם הוריד מכבודו והלך לבקש אורז וגחלים אצל הקבוצה היריבה. אולם הצביעות האירופאית דווקא באה לידי ביטוי כאשר הוא מטיף לנאמנות לקבוצה מחד, ומאידך, הוא עצמו בוגד בה, כאשר לא אכפת לו לחבל במשימת החסינות ולשלוח את שקד לעלות למעלה על הנדנדה למרות שהוא כבד משקל יותר מלונה, ובלבד ששקד ימצא את הפסלון. אותו פסלון שיותר מאוחר ישמש את שניהם בלבד ויביא להם תועלת.

אז ייתכן שכל רוחשי המזימות והאסטרטגיות יסכימו עם המשפט שבגללו הקבוצה של אלכסה ניצחה במשימת החסינות, שאומר שהניצחון הוא הדבר היחידי שחשוב, ולכן לגיטימי שבתחבולות תעשה לך מלחמה, אבל מי בתוך תוכו (וכולנו בסופו של דברים נשארנו ילדים שרוצים הפי אנדינג לסיפור) לא היה מעדיף שהמנצח בסוף יהיה האיש הטוב, ולא התחמן והנבל.

"הישרדות", נעמה קסרי. קשת 12"הישרדות", נעמה קסרי. קשת 12