זו העונה הראשונה של "הישרדות" שאני לא מבינה מה באמת קורה בה. ומה הפלא, אם המתמודדים עצמם לא יודעים מה הם רוצים? רגע אחד הם אומרים דבר אחד, ושנייה לאחר מכן דבר אחר, ובנוסף לכל, פתאום משום מקום, החליט הבמאי לעשות טוויסט בעלילה וליצור קבוצות חדשות אחרי שכבר התרגלתי לקודמות, ועכשיו אני כבר לא יודעת מי נגד מי. זו עונה מבלבלת ומבולבלת, עם שחקנים משעממים חסרי חוליות. לא רוצים יותר וי איי פי, הביאו לנו אנשים רגילים נטולי פוזה, כאלה שאפשר לומר לגביהם ש-what you see is what you get (הנה, עשיתי לכם, ליהיא גרינר).


אי לכך, ממש לא אכפת לי מי הודח או יודח, בעיקר בעונה שבה מה שהכי חשוב לבנות זה להדיח את אלכסה, הילדה הכי יפה וחזקה בגן, ומה שהכי חשוב לבנים, זה להדיח את ה"צ'יפנדיילס", אייל - הילד הכי יפה וחזק. כמה מטומטם צריך להיות כאשר ההחלטה להדיח מישהו נובעת משיקולים של קנאה, דווקא בשלב של המשחק שהם הכי זקוקים למתמודדים חזקים שיצליחו במשימות ויצילו אותם ממועצות השבט מורטות העצבים? חוץ מזה, שאין לי כל סימפתיה לאף אחד מחבורת חסרי הכנף האלה שלא יודעים להמריא ולקחת אותנו למחוזות בהם הרגשות תוססים ומתפרצים בצורה אמיתית ואמינה.

ולא, אני לא מתכוונת לצעקות השבר המזויפות שלהם בפרק הקודם כאשר הקבוצות התפרקו והם נפרדו ממשפחותיהם, אחד הרגעים היותר מביכים של כל העונות. שלא לדבר שהקונספט הזה של "משפחה" שהם מרבים להזכיר, מגוחך בעליל.

לונה, שמרגישה שתלשו אותה באכזריות מאבא ואימא שלה, הלא הם ג'וזי ושקד, מודיעה במועצת השבט שהיא לעולם תישאר נאמנה לברית שלה איתם. רגע אחרי זה, כאשר אומרים לה: היי, תרגיעי, עכשיו את צריכה להיות נאמנה לשבט החדש שלך, היא מיד חוזרת בה, והופ, היא כבר נשבעת אמונים ל"משפחה" החדשה. אפילו שמחה, שהתייפחה מרות ופניה הפכו לאדום בוהק מרוב התאמצות לבכות יותר חזק כאשר נותקה מג'ובאני, האיש והג'נטלמן שכל כך תמך בה, הפכה את עורה וממש ברגע האחרון החליטה להדיח את אורין, ובעצם האקט הזה הראתה אצבע משולשת לג'ובאני שכל כך רצה שאלכסה תודח.
 

ואולי זה לטובה. אולי סוף סוף גו'באני יבין שהוא צריך להיות שם רק בשביל עצמו ושכל הפרוייקט הזה שלקח על עצמו לתפוס חסות פטרנלית על מישהי אחרת ולהגן עליה מכל משמר, כאילו זאת הייתה משאת נפשו מאז ומעולם, היא תעלומה בלתי פתורה. נו באמת, באת לשחק ולנצח, או להיות קואצ'ר אישי? בצדק שאלה גרינר את נעמה: "מה קורה ביניהם"? כמויות האיכפתיות והדאגה שהוא שופך על שמחה מתחילת התחרות, מוזרות בלשון המעטה, ואם נחפור יותר לעומק, זה אפילו מזיק לשמחה, כי ההגנה האובססיבית הזאת מצידו מבליטה את חוסר היכולת שלה להתמודד, בעיקר כשהיא עצמה מנסה בכל כוחה להוכיח את ההפך.
 
אז אולי אפשר להכריז בזאת, שאתמול שמחה יצאה סוף סוף לעצמאות וייתכן שעוד יתברר בהמשך, שהיא המתמודדת היחידה שהתפתחה במשחק, ואם היא גם תנצח, זאת תהיה הפתעה שתפצה על עונה עם פיגורות שלא מספקות את הסחורה, מלבד דמות אחת שנכנסה אנונימית וחסרת ביטחון ביכולתה הפיזית לשרוד, ובכל זאת ניצחה בזכות השכל ולא הכוח. זה יהיה שוס אדיר לעונה מדשדשת שצועדת במקום בלי כל חידושים והמצאות. אפילו המשימות חוזרות על עצמן. כמה אפשר שוב ושוב לבדוק את שיווי המשקל שלהם ולצפות בהם מתנדנדים על קורה או נדנדה?

אז מי הודח בסוף? אלכסה? אה לא, אלכסה בניסיון נואש להציל את עצמה, הביאה ברגע האחרון את משחק חייה (ברודווי מחכה לה), כשהיא בוכה ללא דמעות ומספרת שבעצם היא הבן אדם הכי טוב וטהור עלי אדמות. במקומה הודחה אירה, למרות שבינינו, הכי הגיע ללונה להיות מודחת. רגע, אני צריכה לבדוק, מיד חוזרת אליכם. אז זהו. אורין הודחה. סופי.