בערב הבחירות, כשערוצי הטלוויזיה עסוקים במשדרי בחירות מאולפנים חדשניים, והפרשנים הפוליטיים מפרשנים את עצמם לדעת בין המדגמים השונים, בערוץ הנצפה ביותר בישראל, "קשת 12" בחרו גם השנה, בפעם החמישית, לקחת אתנחתא קומית ולשדר את "ארץ נהדרת" בשעת הפריים טיים.

עונתה ה-16 של תוכנית הסאטירה הצליחה להגיע לממוצע רייטינג גבוה במיוחד של 19.3 אחוזים ולספק שלל מערכונים קומיים שהפכו לוויראליים ברשת. ההצלחה של התוכנית שמלווה את המסך מאז 2003 מעלה את השאלות: האם "ארץ נהדרת" וגם תוכניות כמו "גב האומה" ו"סוף שבוע עם תום אהרון" הצליחו להשפיע על המפה הפוליטית שמחוץ למסך, או שמא בן נשארו בגדר בידור בלבד - שלא משפיע על הבחירות בקלפי, כיצד קורה שתוכנית שסופגת ביקורת מימין על נטייה לצד השמאלי של המפה - ממשיכה להוביל את לוחות השידורים, ומהו, בעצם, סוד הצלחתה.

"בבליל המידע והאינפורמציה אשר זורמת אל צרכני התקשורת - יוצא ש'ארץ נהדרת' עושה סדר ודרכה אנחנו יכולים להבין מיהו לפיד, פייגלין או בנט, שהופכים לדמויות ש'תופסות', יוצרות זכירות ואהדה, מייצרות רייטינג לתכנית - וגם זוכות בהתאם ליחס חם למושאי החיקוי בעולם האמיתי", אומר אורי ביילין, מנהל חברת פרסום הביילינים ומרצה לתקשורת. "הפוליטיקאים עוברים 'חמודיטיזציה' והופ - הילדים מתחפשים אליהן בפורים. המרחק לקלפי מאותה נקודה הוא לא גדול".

"מכיוון שהסבלנות של הצופים בעת החדשה התקצרה משמעותית רבים - מבוגרים לצד צעירים מעדיפים במקום להתרגז מצפייה ממושכת במהדורות החדשות - לקבל את האינפורמציה בתמציתיות ובמעטפת של הומור ושנינות מהתכנית 'ארץ נהדרת'", מוסיף ביילין. "במילים אחרות, ישנם ישראלים שאם לא היו צופים בארץ נהדרת - היו מפספסים כותרות רבות, אשר מנוגדות להם באמצעות 'המבזק' (עוד כותרות) שמגיש אייל קיציס".

"יש מחקרים אקדמיים שמראים שהדור הצעיר יודע על פוליטיקה בעיקר מסאטירה, סרטונים ויראליים ולא מהחדשות", מרחיבה ד"ר עלינא ברנשטיין חוקרת ומרצה לתקשורת במכללה למנהל. "אחד היוצרים סיפר שהם יודעים איזה מערכונים הם מייעדים להפוך לוויראלי, זה לא נתון ליד המקרה. זה לא שבמקרה זה נורא הצחיק מישהו והוא החליט לחלוק את זה. הם יודעים לאיזה סרטון יהיה פוטנציאל להיות כזה שאנשים חולקים. אני מניחה שכך קורה גם עם ליאור שליין שהמונולוגים שלו הופכים לוויראליים".

"בעבר בתכנית ה'חרצופים' עשו עוול גדול לדן מרידור כשזה שימש כשר - כאשר טוביה צפיר הטמיע את הביטוי 'מיצי מיצי', שהציג אותו כחלש", מספק ביילין דוגמאות. "והנה הכישרון של יוצר 'החרצופים' אבי כהן (היום - 'גב האומה') עבר לבנו מולי שגב - העורך הראשי של 'ארץ נהדרת'. בנט הפך להיות משמעותי בהרבה ונכנס לשיח הציבורי והתקשורתי תודות לדמות שגילם זרחוביץ. אורן חזן גם הוא הפך לדמות אליה התחפשו בפורים תודות לתנופה מ'ארץ נהדרת'. את יאיר לפיד הציגו כקליפה חיצונית יפה ללא תוכן אמיתי וגרמו לדעתי לרבים להתיישר לתפיסה הזו. לליברמן עשו 'חמודיזציה' ואולי גרמו לתומכיו - שעד אז היו בטוחים שהוא לוחמני ללא פשרות להיראות חמוד יותר משחשבו".

"יאסר ערפאת ב'החרצופים' הוצג כדמות חביבה", מוסיפה ברנשטיין. "יש טענה שזה יצר דימוי שאפשר לראות אותו כבעייתי, מרוצח עם דם על הידיים - הוא הפך לדמות שיש בה משהו חביב. ייתכן ויש בכך משהו שהכשיר את הקרקע למוכנות של הציבור לנרמל איתו את היחסים, מה שבאופן עקיף השפיע על דברים שנעשו על ידי פוליטיקאים מאחורי הקלעים".


"אם הסאטירה הייתה משפיעה נתניהו לא היה בשלטון"

לצד ההבחנה כי תוכניות כמו "ארץ נהדרת", "גב האומה", "סוף שבוע עם תום אהרון" ותוכניות סאטירה מן העבר, מצליחות להבנות את התפיסות של הציבור לגבי פוליטיקאים, טוענת פרופסור ענת פירסט דיקנית בית הספר לתקשורת האקדמית נתניה, כי בסופו של דבר הן לא משפיעות על ההצבעה הסופית של הצופים: "אם נפלח את האוכלוסייה שצופה בתוכניות סאטירה נראה שהיא מצומצמת, אלו אנשים קצת ציניים וקצת מיואשים, הם צוחקים וזהו, זה לא ישפיע על הבחירה שלהם. מצביעי 'הליכוד' לרוב לא יצפו בליאור שליין, זה לא למשהו שיעביר מישהו מגוש אחד לגוש שני. נורא כיף להתעסק בסאטירה כי היא מצחיקה ושנונה אבל היא לא עושה ההבדל משמעותי על השפעה על תהליך הבחירה".


מנגד, טוענת ברנשטיין כי דווקא הפנייה של 'ארץ נהדרת' למגוון רחב של אוכלוסיות היא שמביאה לה את הצלחתה: "יש ביקורת על 'ארץ נהדרת' שהיא לא נשכנית כמו שסאטירה יכולה להיות, שהיא פונה לכולם, שהיא סאטירה של ערוץ מסחרי שחשוב לו שהקהל שלו יהיה מגוון ושהרבה אנשים יראו. הם מצליחים בכישרון רב ללכת בין הטיפות, יש להם מערכונים מאוד נשכניים ועוקצניים, ויש הרבה מערכונים שהם חיקויים, הם עושים דברים הבחנות כמו בסטנד-אפ על הציבור הישראלי: קשת עם ה'בתמצוות', לובה בסופר והטורטלים, דברים שאנחנו יכולים לצחוק עליהם, ואז הדברים היותר פוליטיים, כמו המערכון של בנט עם התפילין, נבלעים יותר בקלות. הם מצליחים לשמור בכישרון גדול של הכותבים והשחקנים על איזונים שגם אם הם מרגיזים חלק מהקהל במערכון מסוים, כדי שהקהל ולא ינטוש בזעם".

ערן זרחוביץ' בדמות בנט עם תפילין בדמוי קוקיות. צילום מסךערן זרחוביץ' בדמות בנט עם תפילין בדמוי קוקיות. צילום מסך


"'ארץ נהדרת' מנסה להגחיך, אך לא מפוצצים את הבלון. אין אמירה חדשה, שוברת מסגרות", מבקרת פירסט. "במפלגת 'כחול לבן', אתה לא רואה דמות חדשה של יאיר לפיד, אלו אותם שטיקים מקודם 'שלום לכולם', רק בפעם שהוא עומד ליד הקצינים אז הוא מעביר את השאלה - 'עבור', אין משהו חדש. לא ראיתי הרבה את תמר זנדברג, את הערבים ולא את החרדים. יש קצת את שר החינוך ושרת המשפטים, ומאחר והפתעת הבחירות זה זהות ופייגלין אז גם הוא הפך לדמות. מציגים את השחקנים המרכזיים שפונים לאוכלוסייה שצופה בתוכניות האלו. גם פוליטיקאים שמוצגים רע מעדיפים זאת מהתעלמות, שכן הם נשארים על סדר היום. למשל אחרי הצגה לא מחמיאה פונים לפוליטיקאים לתגובה והתגובה מעוררת תגובה וכו".

"אומרים על סאטירה שהיא דרך 'להוציא קיטור'", מוספה ברנשטיין. "אתה יושב, צוחק, מתייחס לנושאים מסוימים ו'עשית את שלך' ואתה לא הולך לכיכרות למחות. במשך השנים אפשר לראות שכשהשלטון ימני חזק אז הסאטירה פורחת. לראייה יש פה עשרות שנים שלטון ימני, ויש סאטירה, ואין שינוי. לו הייתה לסאטירה השפעה מאוד גדולה כנראה ששלטון נתניהו היה מתחלף, וזה לא קרה".

"גב האומה" בתקופת "ערוץ עשר". צלם : עדי שחם "גב האומה" בתקופת "ערוץ עשר". צלם : עדי שחם


כמו שוקולד השחר

העונה האחרונה של "ארץ נהדרת" הפכה לאחת מהמוצלחות שלה ביותר, כשהיא מעוררת שיח ציבורי נרחב וגם עוקפת ברייטינג מותגי טלוויזיה וותיקים ומצליחים אחרים שהובילו עליה בטבלאות הרייטינג. "חלק מהעניין הוא רוויה מריאליטי", מסבירה ברנשטיין. "'האח הגדול' ידע עונה עם פחות רייטינג, 2025 לא מתרוממת - בוודאי שבתקופת בחירות אנשים יותר מתעניינים בפוליטיקה בכלל וגם בסאטירה בפרט".

"ארץ נהדרת" שמשודרת כאמור מאז 2003, הפכה למותג הפריים-טיים הוותיק ביותר על המסך מלבד "עובדה", כשהיא משדרת את העונה ה-16 שלה. ביילין מסביר את ההצלחה: "בזמנים האלו אנו חווים שינויים רבים במציאות ובשגרה בקצב מסחרר, ויש משהו במותג חזק שמלווה אותנו כמו 'ארץ נהדרת' שנוסך בנו כקהל, סוג של בטחון. פעם בשבוע אנחנו 'קובעים' להיפגש עם קיציס וחבריו. ההומור עוזר להתמודד עם החדשות המורכבות לעיכול, שם לכאורה את הכל בפרופורציות וגם עוזר לנו להבין חלק מהדברים אשר לעיתים מועברים באופן מכובס או עדיין מדיי בחדשות עצמן. לכן 'ארץ נהדרת' היא מותג שהופך להיות כמו שוקולד השחר בכל בית ישראלי".

"כמו שוקולד השחר". ארץ נהדרת. צלם : פיני סילוק"כמו שוקולד השחר". ארץ נהדרת. צלם : פיני סילוק


עושים משהו נכון

לאורך השנים ספגה "ארץ נהדרת" ביקורת רבה מהצד הימני של המפה הפוליטית, בטענות שהיא מוטה לצד שמאל. מנגד, אף תוכנית סאטירה שעלתה מהצד הימני, אם זה בערוץ 20, ב"הליכוד TV" או ברשת האינטרנט, לא הצליחה להגיע להצלחה דומה. "יש מי שחושבים שסאטירה באה ממקום של 'נגד' ובשמאל יש יותר 'נגד' מאשר בימין שהוא לרוב שמרני", מסבירה ברנשטיין. "סאטירה ממש כאילו מיועדת לצאת נגד ה'מקובל', נגד הממשל. גם כאן וגם בארה"ב זה כמובן בא משמאל, גם כשאובמה היה נשיא, 'סאטרדיי נייט לייב' צחקו עליו. אולי מעט פחות מוקצן כי אכן זה בא משמאל".

"ל'ארץ נהדרת' ששודרה בפריים טיים של ערוץ 2, ועכשיו ב"קשת 12", יש קהל שלא תמיד מזדהה עם כל מה שנאמר ומרגיש שכל הסאטירה היא שמאלית, אך ממשיך לצפות בה, מנגד בשמאל טוענים שהיא לא מספיק נשכנית", מסכמת ברנשטיין. "כשכועסים עליה משני הכיוונים - זה אומר שכנראה שהיא עושה משהו נכון".


ארץ נהדרת. צילום: מיכל אפרתי. צלם : מיכל אפרתיארץ נהדרת. צילום: מיכל אפרתי. צלם : מיכל אפרתי