לא נדרש מאמץ גדול לאתר את הרוצח הנאצי קלאוס ברבי, ואף על פי כן הוא נעצר רק 40 שנה אחרי מלחמת העולם השנייה. גם לוורנר פון בראון, שפיתח את הטיל V2, היה עבר נאצי שחור. ברבי מת בכלא. פון בראון זכה לאותות כבוד.

האמת, לא היה מצוד. אלמלא שני המשוגעים לדבר, ציידי הנאצים סרז' וביאטה קלארספלד, קלאוס ברבי היה מזדקן בנחת בבוליביה או בפרו, מרכיב נכדים על הברכיים, בטח היה ממציא להם סיפורים על השנים הנהדרות כשהיה צעיר, כי קצת לא נעים לספר לילד שסבא שלח 7,500 יהודים צרפתים - גברים, נשים והרבה טף - אל מותם ועינה ורצח לוחמי חירות צרפתים. וככה עד שהיה עובר בשלווה אל העולם הבא, ובטח גם שם היה מרבה במעשים רעים.

כי מעשים רעים לסוגיהם היו תחום ההתמחות של קלאוס ברבי. הסרט "המצוד אחר קלאוס ברבי" מגלגל עיניים כשהוא שואל בתמיהה כיצד הצליח ברבי לשרוד ולשגשג כמעט 40 שנה אחרי שמלחמת העולם השנייה הסתיימה, בלי לומר בעצם שהתשובה טמונה בשפע העובדות שהסרט היסודי והמעמיק מביא בעצמו: הביקוש לרוע פשוט אינו מסתיים לעולם.

ובאוניברסיטה של הרוע ברבי היה מצטיין דיקן. כל הפקולטות היו נלחמות על שירותיו. בסוף מלחמת העולם השנייה, כשברלין הייתה מחולקת והמלחמה הקרה יצאה לדרך, נזקקו שירותי הביון האמריקאיים לכל שפיון שירגל עבורם ויאתר קומוניסטים. לטובת העניין היו מוכנים לשכוח קטנות כמו רצח המונים, ולברבי לא הייתה בעיה לבגוד בבני ארצו ולמסור לאמריקאים את מבוקשם. כשהאדמה החלה לבעור תחת רגליו, היגר לדרום אמריקה, ושם אימן דיקטטורים בשיטות עינויים, הוצאת מידע ורדיפה אכזרית אחרי מתנגדים.

הידע הזה סיפק לברבי יופי של פרנסה וגם ביטחון מפני הסגרה. גם לאחר שנת 1971, אז אותר ופורסם כי הוא - קלאוס אלטמן כפי שקרא לעצמו - הוא קלאוס ברבי, המשיך ברבי במלאכתו עוד למעלה מעשור עד שנעצר והוסגר לצרפת. שמונה שנים לאחר שנעצר, מת ברבי בכלא.

ברבי בוודאי לא היה הנאצי היחיד שבזכות כישוריו המיוחדים זכה להגנה ולחיים נוחים עוד עשרות שנים אחרי המלחמה. בזיכרון הקיבוצי של העולם ברבי ממוקם היטב בגיהינום. הפיזיקאי ורנר פון בראון, כדוגמה נגדית, שגם לו עבר נאצי מכובד, שמור בזיכרון העולמי כבחור טוב ואף זכה בחייו ובמותו לאותות כבוד. בפינמונדה, האתר הנאצי לפיתוח טילים, שקד פון בראון במהלך המלחמה על פיתוח הרקטה הבליסטית הראשונה V2, שאלפים ממנה נורו לעבר לונדון והרגו מספר נכבד של אזרחים בריטים.

בפינמונדה הועסקו כ–20 אלף עובדי כפייה בתנאים תת–אנושיים. רבים מהם מתו בשנות הפיתוח, ופון בראון לא יכול היה להחמיץ זאת. עם זאת מעולם לא התלונן בפני מעסיקיו, אלא המשיך בעבודתו המסורה והחרוצה בפיתוח הרקטה הרצחנית שגם זכתה לכינוי "נשק פלא".

בסיום המלחמה נעצר פון בראון והועבר לארצות הברית עם מדענים נוספים שעבדו עמו בפינמונדה, המשיך בפיתוח טילים בליסטיים והיה אבי הטיל הענק סטורן 5, שנשא אל מעבר לאטמוספירה את החללית אפולו 11, בדרכה לנחיתה ההיסטורית על הירח. פה ושם נשמעו מחאות חלושות על העסקתו של פון בראון, שגם זכה לתואר הגנאי "מדען האופורטוניזם", אבל הוא הלך לעולמו כמדען וכאזרח אמריקאי מכובד, מעוטר באותות כבוד.

אלפי מדענים נאצים, ביניהם כאלה שרצחו, ביצעו ניסויים מזעזעים בבני אדם ורכשו ידע בפיתוח גרעין הוברחו לארצות הברית ולמדינות המערב בידי קהילות המודיעין, שחששו שהידע שבידי אלה יזלוג לידי הקומוניסטים - אותו שד קומוניסטי שגרם לרודנים דרום אמריקאים להשתמש בשירותיו של קלאוס ברבי - ופתחו בפניהם את הדלת והלב ואפשרו להם להיכנס. לא חשוב אילו סעיפים לא נעימים יש לכם ברזומה, אמרו מדינות המערב לברבים שלהם, אם אתם מחזיקים בידע הרצוי לנו, נצליח לא לראות אותם.

 "המצוד אחר קלאוס ברבי", יום רביעי, 1.5, הוט 8, הוט VOD