אנה ארונוב: "חברה אמרה לי שאייל לא בשבילי, כמעט ויתרתי על ארוסי"

זה צעד אמיץ. לא פחדת שתדבק בך תדמית הנואשת, הלחוצה להתחתן?
היא צוחקת. “לא כל כך מעניין אותי מה חושבים. אלה החיים שלי. בכל לבי תמיד ידעתי שתהיה לי משפחה ואהבה וילדים. תמיד אמרתי את זה. לא חשבתי שזו תהיה הדרך למצוא את האחד שלי, אבל הנה, מצאתי. אמרתי לעצמי שאעשה את הדבר הכי קיצוני שיש".

כשיצאת למסע הזה, מה היה לך בראש? מה חיפשת?
"אני לא חושבת שהיה לי משהו מוכן בראש. אני מאמינה ברגש. כמה שאני רוסייה ומונעת מההיגיון, אני נותנת ללב שלי להרגיש, אני לא מגבילה אותו. חשוב לי שיהיה קל. מיד אמרתי שאהבה חייבת להיות קלה וטובה ותמיד אנשים אמרו לי שאני חיה בסרט, שאהבה זה לא קל ולא תמיד טוב. אבל האמנתי שאני יודעת על מה אני מדברת. שאהבה אמיתית ונורמלית לא יכולה להיות נוירוטית. היא לא יכולה להיות בנויה על ריבים והתפייסויות, על פערים גדולים שכל הזמן צריך לגשר עליהם, על הפכים שמתנגשים. וזה מה שהיה לי חשוב. זה הקסם הגדול שקרה לי עם אייל. הוא גם מאמין בטוב וקל, ושנינו מחדש בוחרים כל יום שיהיה לנו טוב וקל. אנחנו לא רוצים בכלל להתקרב לפינות, ובטח שלא להיכנס אליהן. אנחנו רואים פינה בזווית העין וישר משנים כיוון".

הרגשת שזה זה אחרי הדייט הראשון?
היא מכנה את אייל "חיים שלי", וכבר מבהירה שתחרות של ממש לא הייתה שם. "בדייט הראשון היה ברור שמגניב לנו יחד, שיש שם חיבור כמו שאמור להיות בדייט ראשון. ובדייט השני, למרות שהיו שם מצלמות ולחצים, היה ברור שאנחנו רוצים לראות שוב אחד את השנייה. אמרתי לעצמי שאם לא אשחרר את המצלמות, יש מצב שאפספס משהו. וזאת הייתה הפעם הראשונה מבין אין־ספור דייטים שביקשתי שהמצלמות ילכו. היה לי חשוב שנהיה שם רק שנינו. היה ברור שאנחנו מחכים שהתוכנית תיגמר כדי להיות יחד".

ובזמן הזה יצאת עם אחרים...
"זה היה הכי נורא. באמת, היה לנו דייט שני מהמם. הוא היה הראשון מבין הדייטים השניים, ולאף אחד אחר כבר לא היה סיכוי. המשכנו לצלם כי צריך ויש פורמט לתוכנית, אבל לי וללב שלי כבר היה ברור שזהו. שזה הוא".

בתוך תוכי ידעתי שזה יקרה

אנחנו נפגשות כמה ימים לאחר ששבו מחופשה בחו"ל. היא נראית בעננים, וכשמדברים על "חיים שלי" עיניה נוצצות. נדמה שאיש חיי הלילה התל אביבי, זה שמנהל את מסעדת "פרונטו" הידועה, כבש את לבה מן ההתחלה.

מה כל כך מיוחד בו?
"אני חושבת שאייל הצליח להיות הוא. לא ניסה להרשים אותי. הוא התבייש אומנם, והיה לחוץ, אבל לא ניסה להיות מישהו אחר. יש לו כריזמה שקטה ומהממת, ממגנטת, ואין איך להסביר את זה. קוליות אמיתית. ביטחון עצמי. לא מישהו שניסה לרצות, אלא גבר שבא להיפגש עם אישה ולבדוק אם משהו יקרה. ובאותה מידה זה היה יכול לא לקרות. וזה קרה איתי, לא עם הדמות שבסדרה".

אבל אם הוא לא היה רוצה, מה היה קורה אז?
"אז היה מישהו אחר. זו גם הסיבה שבאתי לתוכנית. אמרתי לעצמי שגם אם זה לא יקרה שם, זה יבוא שנייה אחרי זה. אם יש לך מטרה ואתה שם את כל הביצים בסל אחד והולך עם זה עד הסוף, אתה תצליח. אם תעשה מאמץ אדיר, זה יקרה בסוף. זו הסיבה שידעתי בתחילת הדרך שגם אם בתוכנית עצמה לא אמצא – וזה מה שחשבתי שיקרה – אפנה הכל למען המטרה ואעבוד קשה מאוד כדי להשיג אותה. אכוון לשם חזק, וזה יגיע שנייה אחרי. זה פשוט לא יכול היה לא לקרות לי. זו התחושה שנכנסתי איתה לתוכנית. וכן, הפלא קרה שם. בתוך תוכי ידעתי שזה יקרה".

לא חששת שהגברים שבאים לתוכנית עושים את זה בשביל ללקט אבק כוכבים? לצאת עם אנה ארונוב המפורסמת ולהתפרסם בעצמם?
"גם על זה דיברנו, אייל ואני. יש לי רדאר רגיש מאוד. אני מסוגלת לזהות סיטואציות כאלה בקלות. היו גם כאלו, אבל מרגישים את זה בשנייה. אייל ואני מתייחסים לעבודה שלי כאל מה שהיא - עבודה. אני לא חיה בלהיות מפורסמת. זה העיסוק שלי. הוא מצליח להבין בקלות שזה חלק מהעניין. זה לא מגדיר אותי בעיניים שלו. בסופו של דבר, אני מכינה לו ארוחת בוקר ושוטפת כלים אחרי ארוחת הערב".

ראית בעצמך מישהי שנותנת תקווה לנשים אחרות?
"רציתי מאוד לגעת באנשים. להגיע לאנשים עושה לי טוב. לתת משהו, או לחוות משהו, ולדבר אותו החוצה ולגרום ככה לאנשים להבין דברים - זה עושה לי טוב. את זה הבנתי עוד כשהתחלתי ללמד ריקוד. אני יודעת שכנראה זה הייעוד שלי בחיים, בדרכים כאלו או אחרות. אבל לא ציפיתי שזה יעורר שיח ציבורי כזה מטורף".

הפכתם לזוג מפורסם מאוד. זה לא מלחיץ? ואם תרצי להיפרד?
"אני תמיד אומרת שאני צריכה לשלם את המחיר עבור דברים אחרים מדהימים שאני מקבלת. הטוב גובר על הקצת שבגללו אני יכולה להתבאס. התוכנית שודרה כחצי שנה לאחר הצילומים, ובזמן הזה היינו צריכים, לדרישת ההפקה, לשמור על פרופיל נמוך. השקט הזה היה מתנה גדולה. תמיד מערכות יחסים שלי יצאו במהירות האור החוצה, בלי שבכלל רציתי, וזה היה מלחיץ. הייתי חושבת: מה, עכשיו אוותר? אחרי שכבר פורסם? הפעם הייתה לנו חצי שנה, כמו לאנשים נורמליים, לעצמנו, בשקט, בעיקר בבית. כשזה יצא החוצה, הבסיס כבר נבנה והיה ברור שכבר לא היה אכפת לי שיצלמו, שידברו. הייתי בשלב שבא לי לצעוק לעולם כמה כיף לי".

"המקום הכי נוח לי הוא נעלי הריקוד"

היא מכירה את התעשייה היטב מבפנים ומלווה אותנו כבר הרבה שנים. היא כיכבה ב"לרקוד עם כוכבים" כבת זוגם של סמי הורי, חיים רביבו, ליאור מילר, מייקל לואיס ורון שחר. בהמשך שפטה בתוכנית ריאליטי הריקודים "רק רוצים לרקוד", ששודרה בקשת. מגיל 5 היא רוקדת. היא התמודדה בתחרויות בארץ ובעולם, ניצחה והביאה הביתה גביעים. אפשר לומר בביטחון שאין הרבה ישראלים שלא מכירים את השם אנה ארונוב.

את עוד אוהבת לרקוד?
"זו שאלת השאלות. אני אוהבת, וזה לנצח בדמי, אבל לפני שלוש שנים סגרתי את הסטודיו שהיה לי, כי הרגשתי שאני קצת נחנקת מלחיות בכל יום את אותו היום וללמד את אותם הצעדים ולבזבז את כל האנרגיה שלי על ילדים, הורים, תלמידים, תחרויות, נסיעות לחו"ל. זו הייתה רוטינה, הפסקתי להתרגש מזה. בשלב מסוים לא זכרתי למה בחרתי בזה, למה אני אוהבת את זה. מגיל 5 עד גיל 34 עשיתי בערך את אותו הדבר, והחלטתי שאני עוצרת ובודקת. אולי אני רוצה לעשות משהו אחר".


ומה עשית?
"שנתיים חייתי בלי ריקוד בכלל. הנחיתי אירועים, הצטלמתי, העברתי סדנאות, עשיתי קצת תיאטרון - גילמתי את פרידה קאלו במופע "פרידה" בהבימה. התחלתי להתעסק באופנה, משהו שמשך אותי הרבה מאוד זמן ורציתי להפוך את זה לעסק. עכשיו יש לי אתר אופנה פעיל ומדהים, שאני משקיעה בו המון. האמת היא שלפני שבועיים חזרתי ללמד בקטנה, ואני עפה על זה. קרה לי משהו שלא קרה לי שנים: אני נהנית מהשיעור, יוצאת בהיי מטורף, האנדרופינים מתפוצצים לי במוח. זה מקום מהמם, שאתה לא משתעבד – ופתאום העבודה קיבלה משמעות של געגועים לריקוד ולהוראה. אני נהנית מאוד לרקוד, והבחירה נעשתה מחדש. בסוף, הריקוד הוא הבית שלי. המקום הכי נוח שלי הוא נעלי ריקוד. ואני באיזון מהמם עכשיו. אני מצליחה לעשות דברים אחרים שנעימים וטובים לי וגם החזרתי את הריקוד לחיי במינון שנכון לי. ושם אני מאושרת".

נפגשנו בנקודת השיא בחייך.
"חד־משמעית. אני בתקופה הכי טובה שהייתה לי בחיים. אין ספק שהאהבה והזוגיות משלימות את התמונה. קל להגיד שזה לא משנה, שאני מאושרת גם בלי זה כי האושר הוא פנימי והוא בא רק ממני. אבל יש משהו בידיעה שיש לי בית ובן זוג, שיש לי לאן לחזור, שיהיה מי שיקשיב לי ויקבל וייתן בחזרה, זה משהו שהוא סופר־חשוב בשבילי".

בין לבין את גם מדגמנת ומשמשת כפרזנטורית של ג'אמפ ועונות.
"פעם הדוגמנות הייתה מלחיצה אותי, סבלתי. ימי צילום היו מוציאים ממני את המיץ, זה היה מתיש לי את החיים. משהו היה חסר ביטחון מאוד. היום זה אחרת – הולכים להצטלם, להתלבש, איזה כיף. זה המוטו החדש שלי בחיים: להיות לחוץ, ממורמר, לא מרוצה בסיטואציה מסוימת - זו בסופו של דבר בחירה שלי. גם ביום צילום, אפשר להתמרמר או לבחור ליהנות. הרי תמונה אחת תצא מהממת, זה ברור. כשאתה מבין את זה, החיים יותר כיפיים, יותר פאן".

הלכת להצביע בבחירות?
"כן".

ומה דעתך על המצב במדינה?
"האמת היא שאת המקום הפוליטי שלי אני מפחדת להשמיע חזק מדי. זה נורא ואיום, אבל זה מה שהמדינה שלנו גרמה לנו להרגיש, לצערי. יש לי כל מיני חרדות קיומיות. נגיד על ההורים שלי, שלא עבדו כאן כל החיים ותהיה להם פנסיה מביכה. זה מדאיג אותי מאוד. אני מודאגת גם מזה שבא לי על הדירה שלי ואני לא רואה איך אוכל להשיג אותה. אני רוצה שינוי. מאיפה הוא יגיע? אני לא יודעת. על איזו דלת צריך לדפוק? העם בוחר בסופו של דבר. קצת סינדרום אישה מוכה, אבל אין מה לעשות בקשר לזה".

מסר לרווקה הממוצעת?
"שני דברים: הראשון והכי חשוב הוא להסתכל פנימה. יש נטייה גדולה מאוד להאשים את הסביבה, אבל בסוף התשובות הן עמוק בפנים, לא לפחד לחפור. ודבר שני וקצת רומנטי הוא להאמין. כי לרגע אחד לא הפסקתי להאמין באהבה. אני סופר־רומנטית ולא אכפת לי להגיד את זה. בלב שלם ידעתי שמגיע לי, ומגיע לי הכי טוב בעולם. ואני מכירה לא מעט בנות שלא חושבות ככה. צריך לכוון. עובדה, כשפיניתי לזה מקום, זה קרה. אני מאוד מאמינה בזה. לחיות את החיים ולחשוב שהוא ידפוק לך בדלת – זה לא יקרה".

***

צילום: שי יחזקאל
ע' צלם: איתי ונטורה
סטיילינג: מזל חסון
ע' סטיילינג: דניאלה אמסלם
שיער: ליאור גבריאלוב
איפור: מישל אדרי
הפקה: גאלה רחמיביץ'
צולם במועדון הגלישה והסאפ "לגונה", בת ים