אתחיל ואומר שאני אוהבת את "בגובה העיניים" היות והיא עוסקת באנשים וכל מה שעוסק באנשים מעניין אותי. יש לי בעיה עם השם של התוכנית מאחר וגלית גוטמן עושה הכל חוץ מלראיין בגובה העיניים. הרגשתי זאת גם בתוכנית הקודמת שעסקה במכורות ליופי: המבט, השאלות והטון הביקורתי של גלית גורמים לנו הצופים לראות בעין לא יפה אנשים שחיים קצת אחרת מאיתנו.

ובכל זאת, אנשים בחרו לשתף את חייהם בערוץ הכי נצפה בטלוויזיה ולמעשה, הרימו - לנו הצופים, להנחתה. סמכו עלי שאני אעשה מזה צימעס וגם אגיש לכם אותו חם.

אתמול גלית סיפקה לנו הצצה לאנשים צעירים שגרים אצל ההורים, חלקם מבחירה וחלקם פשוט נקלעו לסיטואציה. לכאורה יכולנו לשפוט את הילדים שנהנים מפנסיון מלא על חשבון הברון גם אחרי גיל 30, אך לא כך הם פני הדברים. איך אמא שלי תמיד אומרת: "צריך שניים לטנגו".





יש נשים שהיעוד שלהן בחיים הוא להיות אמא. הבעיה שהן לוקחות את היעוד הזה צעד אחד קדימה ולא משחררות את הילדים לקיבינימט. כזאת היא תרצה נחשון, אמא של שרון ומור, שני אחים שנשואים לשתי אחיות. כל החמולה במלוא הדרה כולל הנכדים, חיה בבית ההורים שלא נראה כמו אחוזת בוראן. 


בגובה העיניים. צילום מסך בגובה העיניים. צילום מסך




האמת, מהצד זה נראה סיוט, אבל לא לתרצה - שכל היום עסוקה בניקיונות ובבצקים לצד ניתוח התנהגויות הכלות שלה. תרצה חוששת מהיום שבו, רחמנא ליצלן - תחזיקו חזק, הילדים יעזבו את הבית. אני שואלת, מה הבעיה עם לאמץ איזה צ'יוואווה קטן ולעשות מנוי לקאנטרי? מי רוצה בגיל 60 לסדר לבן שלך ולכלתך את המיטה?

התאומות שני וליאת אדרי חושבות שהן חיות בבית מלון 5 כוכבים בניצוחה של אמא. מהצד זה נראה שהן לא הבינו את החיים. שתיהן עובדות אך במקום לקנות בכסף הזה טיפת עצמאות ולהתעופף מהבית, הן בוחרות לבזבז אותו על תכשיטים, נעליים, מכוניות חדשות, מסעדות ומה לא. שתיהן טוענות שהן לא יכולות לשכור דירה ושאם הן ישלמו לעצמן את החשבונות הן יהיו חייבות לוותר על רמת החיים שלהן שכוללת מסעדות ב-2,500 שקל. סדרי עדיפויות לא משהו. אם אתן חושבים שהאם קורסת תחת העול הזה - אתם טועים ובגדול. האמא נהנת לפנק את בנותיה, רוצה שהן יבזבזו את כספן על חומר, ומשתגעת כשהן שבוע באילת. שני, התאומה היותר מפונקת, מספרת שבלילות היא מעירה את האמא כדי שזו תכסה אותה. אם בגיל הזה אחד הילדים שלי יעיר אותי בשביל שמיכה - הוא יקבל כפכף.

בגובה העיניים - גלית גוטמן. צילום מסךבגובה העיניים - גלית גוטמן. צילום מסך


כנראה שלגור עם ההורים הוא טרנד שהגיע גם לירוחם. אתמול גילינו שגם טל אוחנה, ראשת העיר ירוחם ורווקה בת 35, גרה עם הוריה. דיי משעשע לחשוב שראש העיר שלך גר עם ההורים. 

כמובן שלצד כל האמהות המזרחיות שרק רוצות לפנק את הילדים עם תותים ומעמולים היו חייבים להביא איזו פולניה שתתן להם קונטרה. כזאת היא אורנה רבינוביץ'-פונדק, אם שנאלצה לקבל את בנה בחזרה הביתה. בשונה מאחרים, יונתן, אב לילד וגרוש בן 42, חזר לבית אמו לאחר שהתגרש וקרס כלכלית. אפשר לראות שיונתן סובל יום - יום, שעה - שעה ושהאמא מתה שהוא יתחפף כבר. היא גם לא עושה לו חיים קלים - מעירה על כל צלחת עם אבוקדו ומחייבת אותו לעשות כביסה לאחר שהוא חוזר מהעבודה. מבאס ששוב מוציאים את האשכנזייה לא טוב לצד החמימות של המזרחית, כשבפועל גם האמהות המזרחיות מתות להיפטר מהילדים שלהם אחרי גיל מסוים.

בגובה העיניים. צילום מסךבגובה העיניים. צילום מסך


לא הבנתי איך המקרה של יונתן קשור לתוכנית. העורכים רצו להעביר מסר של דור מפונק שבוחר לחיות על חשבון ההורים - אך במקרה של יונתן אלה לא פני הדברים. לעולם לא אוכל לשפוט אדם שמנסה לצאת מצרות וגם לשלם את חובותיו.

אחרי שצפיתי בכל התכנית הבנתי שאי אפשר להאשים רק את הילדים, גם להורים יש יד בדבר. בפועל, למעט המקרה של יונתן, כל הצדדים נהנים מהסידור הזה ומרגישים שהם דפקו את המערכת. מה אכפת לי, שיחיו איך שבא להם - הפסד שלהם.

בגובה העיניים. צילום מסך בגובה העיניים. צילום מסך