הסערה הבאה בדרך? איש התקשורת ירון לונדון סיפר הערב (שלישי) בתכנית "גאולה ולונדון" בכאן 11 כי הניח את ידו על שד של אישה שלא הכיר במהלך מפגש בין השניים במעלית בבניין מגורים לפני שנים רבות. 



לונדון סיפר: "כבר סיפרתי את זה ועוררתי צחוק, אבל גם רעשים. פעם נסעתי במעלית בבניין רב קומות, ואישה שהיה ברור, על פי מדיה, שהיא עורכת דין הדורה... עלינו שנינו במעלית, ותוך כדי עלייה בנסיעה היא עושה לי ככה (טופח על בטנה של אבן) ואומרת לי: "מה זה לונדון, מה זה? זה כבר לא מה שהיה". 

"עכשיו", המשיך לונדון, "אני הנחתי את היד על השד שלה, ואמרתי: 'גם זה כבר לא מה שהיה'".  אבן ההמומה לא נותרה אדישה לדבריו, והשיבה: "מה? זה מזעזע". 

מ"כאן" נמסר: "הדברים שנאמרו על על ידי ירון לונדון אינם מקובלים ויבדקו עמו".

אוה מדז'יבוז', מנכ"לית הרשות לקידום מעמד האישה התייחסה לדבריו של לונדון: "דבריו של ירון לונדון הערב הם בדיוק הסיבה שבגללה אסור להמעיט לרגע בחשיבותו של קמפיין me too. הקלות הבלתי נסבלת שבה גבר מוכר וידוע מרשה לעצמו להטריד מינית אישה ומתרץ את התנהגותו הנלוזה בעלבון, היא מתן לגיטימציה לאלימות. צר לי על כך שאותה אישה לא התלוננה בזמן אמת. צר לי על כך שמר לונדון רואה לנכון להתגאות בהתנהגותו. השנים האחרונות מחייבות אותנו לשרטט מחדש את גבולות ההתנהגות המקובלת וחלק ממנה טמון גם בגינוי מוחלט של כל התנהגות אלימה כלפי נשים. אני מצפה ממנהליו של לונדון בתאגיד השידור הציבורי להבהיר את עמדת התאגיד בצורה נחרצת וחד משמעית".
 
בפברואר 2016 סיפר לונדון על תקרית אחרת מעברו, במהלכה אישה האשימה אותו בכך שהטריד את בתה. "לפני חצי שנה ניגשה אלי אישה וצרחה עלי ממרחק קטן: 'אתה מנוול, הטרדת את בתי'. מהסיפור שלה עלה שבתה היא מאפרת שימים אחדים קודם לכן איפרה אותי באולפני הרצליה. זו הייתה הפעם הראשונה שראיתי אותה בחיי, ופניה השתכחו ממני מיד אחרי שהסתיימה ההקלטה. איני זוכר איך היא נראתה ואיזה יחסים התרקמו בינינו. היא אמרה: 'הבת שלי היא אישה מסורתית, היא לא ישנה כל הלילה, אתם אנשי המדיה מנוולים, אתם חושבים שהכל מותר לכם'. שאלתי מה עשיתי לה והיא אמרה 'אתה נגעת לה בגב'. הדלת היתה פתוחה, חדר האיפור היה פתוח, יכול להיות שאני נגעתי לה בגב. אני לא זוכר. אולי אפילו נגעתי לה בכתף ברוך. כי ככה זה היחסים. אולי הפניתי את תשומת ליבה למשהו, אולי נגעתי לה מתוך הכרת תודה. יכול להיות שעשיתי איזה מחווה, אני נורא מצטער. אני לא זוכר, לא זכרתי".
 
"אבל היא זכרה שנגעתי בה", המשיך לונדון, "היא זכרה שעשיתי בה מעשה מגונה. אני נבהלתי עד מוות, ראיתי את העניין שגורלי כגורלו של משה איבגי. למחרת, אימא שלה חיכתה לי ליד המעלית וכמעט ירקה עלי. אמרתי לה 'קחי את הילדה ובואי נלך כעת למשטרה ותתלונני על מעשיי הנפשעים. הרי אני לא אוכל להיחלץ מזה'. היא אמרה לי 'נגדכם אי אפשר להילחם' . אמרתי לה 'אם את לא תלכי להתלונן, אני אתלונן עלייך למשטרה'. עבר עלי חודש של סיוטים".