הנוהל מוכר: בערב חג או מועד הכל מסבירים פנים זה לזה, וכאן 11, הזכור גם בתלבושתו הקודמת כערוץ 1, יוצא לרחובות להראות לצופה את הטוב שעוד נותר במדינת ישראל. הפעם הוביל את המסע המוזיקאי שאנן סטריט, שאני מודה כי היכרותי עמו ועם יצירתו מצומצמת מאוד, ואשר התגלה לי כמראיין פיקח ונעים שקולט ויורד במהירות ללב העניין עם בן שיחו. אבל גם שאנן סטריט נכשל באופן מובהק במשימה למצוא את האחדות בין זרמים שונים בעם ישראל, מכיוון שאפשרות א': המערכת שלו עשתה עבודת הכנה רעה בבחירת המרואיינים שעמם הלך להיפגש. או, אפשרות ב': כבר לא נותרה אחדות. עדיין טוענים בקול ש"כולנו יהודים". אומרים לעצמנו שמתחת לקליפות הזעם והפירוד עדיין נמצא כוח מאחד חזק, שזו בעצם גרסה אחרת לטענה שכולנו יהודים. אבל כשצוללים עמוק פנימה, מגלים שייתכן שאותה "אחדות" שמתרפקים עליה כבר התמוססה ואיננה. שהדבר שבעצם מחזיק אותנו ביחד הוא ההמתנה למעטפה עם הדרכון הפורטוגזי שעדיין לא הגיעה.

שאנן מצהיל פנים ויוצא מבסוט מכל מרואיין שלו אבל בעצם אין בפניו ברירה אחרת. ביום כזה האורח לא מקשה ולא מתקוטט עם בעל הבית. קשה גם לקבל טענה מסוג זו של המרואיין החגיגי בועז כהן - מרקיד וכוריאוגרף, המסביר כיצד ריקודי העם הפכו לכור היתוך של סוגי מוזיקה שונים ומגוונים. אז הפכו. גם אם היו משלבים באולמות ההרקדה צלילי מוזיקה קלטית עתיקה מעורבת בתופי טם טם, סופה שהייתה נולדת קקופוניה מסוג חדש. אז מה? מחר היו הישראלים מתעוררים לבוקר חדש מאוחדים יותר ומתחילים לאהוב את שכניהם? לעמוד בתור? מפסיקים להרוג בכבישים?

שאנן מאתר אנשים טובים המנסים להקטין פערים בחברה. מחפש ומוצא מתנחל המנסה לקדם יחסי שכנות טובה עם כפרים פלסטיניים מסביב. אז מה? אז לתושבי הכפרים הפלסטיניים סביב קשה לבלום את אושרם?

אז יש מספר מנהגים דתיים שעדיין לא השתנו. ברית מילה. ומה עוד? מה הן ההסכמות שעל פיהן אנו רשאים להיקרא עם אחד? אין סובלנות. אין קבלת האחר במובן הבסיסי ביותר. הזעם רק הולך וגובר. אז שאנן סטריט מאתר את אלה המנצנצים באפלה בעבודת הקודש שהם עושים, אבל עבודתם הנאה היא לא יותר מפלסטר דק על גבי הסדקים העמוקים יותר במדינה שבה ראש הממשלה בעצמו מדרבן בלי חשבון את בוחריו למהר ולהצביע בטענה ש"הערבים נעים לקלפיות". הוא חייל טוב, שאנן סטריט. שלחו אותו בערב תשעה באב לספר לעם שאי־שם, עמוק בפנים, כולנו יהודים שאוהבים אחד את השני, ושאנן הלך לבצע. אלא שכאן המשימה היא בלתי אפשרית. פה שאנן לא מספיק. צריך לפחות טום קרוז.

"מתנה לחג, שאנן סטריט מחפש אחדות", ערב תשעה באב, 10.8, כאן 11