"מטומטמת" היא סדרה שעושה חשק לקלל, ואי אפשר להאשים אותה. בעולם שבו גבר חרדי ביום הוא טראנסית סוחרת סמים בלילה; שוטרים הם חדלי אישים אינטרסנטים; ושכר הדירה הוא משכורת שלמה; לא צריך הרבה דמיון כדי להבין איך שחקנית מהפריפריה עם פה גדול בשם שירי אזוגי, שלא מתקבלת לעבודה נורמלית בגלל איך שהיא נראית, הופכת למנהלת של קרטל סמים.
במובן הזה "מטומטמת" מייצגת את הדור שלה בצד הכי אבוד שלו, וממשיכה לעשות את זה היטב גם בעונה השלישית. נכון, זה לא סוד ש"מטומטמת" שואבת השראתה מ"שובר שורות" שניפצה את החלום האמריקאי. גם "מטומטמת" מנפצת איזשהו "חלום ישראלי" על ים של שיבולים ודור הנרות. אך להבדיל מסדרות "דוריות" בודדות שנעשו, "מטומטמת", שמנפצת לרסיסים את התמימות של "פלורנטין" ואת האליטיסטיות של דנה מודן ("ככה זה" ו"אננדה"), מביאה אמירה אמיצה עליכם או על הילדים שלכם, שלא מוצאים את עצמם בבורגנות הישראלית "הנכונה", באופן חסר סאבטקסט וחסר טאקט. שם, כנראה, טמון כל הקסם.