"מטומטמת" היא סדרה שעושה חשק לקלל, ואי אפשר להאשים אותה. בעולם שבו גבר חרדי ביום הוא טראנסית סוחרת סמים בלילה; שוטרים הם חדלי אישים אינטרסנטים; ושכר הדירה הוא משכורת שלמה; לא צריך הרבה דמיון כדי להבין איך שחקנית מהפריפריה עם פה גדול בשם שירי אזוגי, שלא מתקבלת לעבודה נורמלית בגלל איך שהיא נראית, הופכת למנהלת של קרטל סמים.

בעונה השלישית של "מטומטמת", היא ובן זוגה הטרי אסף (מוקי), מורה לשעבר בתיכון שבו שימשה כסמויה, נמלטים לקפריסין אחרי שעקצו סוחר סמים ערבי שחי במקסיקו, והוא חוזר לסגור חשבון. לא לפני שמעכבים ומשפילים אותו עד עפר בנתב"ג. אורנה בנאי נכנסת לתפקיד של שוטרת מח"ש שמתפרקת מול הפסיכולוגית כי תישאר לבד בראש השנה, ונתי (שני קליין) בהריון מניסו (אבי דנגור), בן זוגו של לירוי (משה אשכנזי), הידיד המבולבל של נתי, שנמצא עמוק בארון.

זאת הסיבה לכך שהסדרה "מטומטמת" היא אחת היצירות הכי חשובות ונדירות שנעשו כאן. בת חן סבג ושותפה, הבמאי שי קפון, יצרו סדרה הכי רחוקה מ"החינוכית", שעדיין קשה להבין איך הערימה על מספרי הצנזור. למרות החשש ממיחזור יתר, נראה כי הסדרה רק משתבחת וחודרת עמוק יותר לאפלה של ישראל, שבה אנשים בני 30 פלוס, גם הנורמטיביים לכאורה, לא יכולים להעביר דקה בלי ג'וינט; מדדים שפופים ומקטרים בין שכטה לשכטה, בתוך עננה תמידית של סוטול.

במובן הזה "מטומטמת" מייצגת את הדור שלה בצד הכי אבוד שלו, וממשיכה לעשות את זה היטב גם בעונה השלישית. נכון, זה לא סוד ש"מטומטמת" שואבת השראתה מ"שובר שורות" שניפצה את החלום האמריקאי. גם "מטומטמת" מנפצת איזשהו "חלום ישראלי" על ים של שיבולים ודור הנרות. אך להבדיל מסדרות "דוריות" בודדות שנעשו, "מטומטמת", שמנפצת לרסיסים את התמימות של "פלורנטין" ואת האליטיסטיות של דנה מודן ("ככה זה" ו"אננדה"), מביאה אמירה אמיצה עליכם או על הילדים שלכם, שלא מוצאים את עצמם בבורגנות הישראלית "הנכונה", באופן חסר סאבטקסט וחסר טאקט. שם, כנראה, טמון כל הקסם.