זה היה סיפור שמאחוריו עמדו רק רוע וצביעות. "אשלי מדיסון" היה אתר בבעלות אחד נואל בידרמן, שהציע למשתמשים בו מאגר שמות של נשואים ונשואות המחפשים שעשועים מחוץ לבית. ההצלחה הייתה עצומה, ועד שנת 2016 מנה האתר 25 מיליון משתמשים ב־170 ארצות ברחבי העולם. אלא שבאותה שנה המסיבה נגמרה. חבורת האקרים פרצה למאגרי הנתונים של האתר ואיימה כי תפרסם את שמות כל המשתמשים אם הבעלים, נואל בידרמן, לא יסגור מיד את האתר. בידרמן סירב, וההאקרים פרסמו ברחבי הרשת את 25 מיליון השמות, שבהם אגב היו 170 אלף ישראלים.
את ההשפעות על הנעשה בחיי משפחותיהם של ה"מפורסמים" החדשים ניתן רק לשער. גם על מקרי התאבדות דובר. תחת זכוכית המגדלת נחשפו כמה משיטות העבודה של האתר, שלא פחות משהקלו על נואפים את החיים, משכו בשיטות של הונאה בעיקר גברים להוציא עוד ועוד כסף באתר. הם עשו זאת בעזרת בוטים שהתחזו לנשים בלתי קיימות, פנו למשתמשים מהמין הגברי שכדי להיות זכאים לענות היה עליהם להשליש כסף לקופת האתר, ואז נעלמו. "מתוך שש נשים שאיתן ניהלתי שיחה", סיפר משתמש באתר, "חמש היו בלתי קיימות".
התברר בנוסף כי האתר היה רק חלק מפירמידת אתרים שהציעו מגוון שירותי סקס וירטואלי. החל משירותי נערות ליווי - שפרסום הצעותיהן אסור בארצות הברית, ועד סרטי פורנו חדשים מהמדף.
כשהתפוצצה הפרשה ושמות 25 מיליוני המשתמשות והמשתמשים הופצו ברשת, ובאזורי המגורים שלהם בוודאי שמעו הכל את שמחת הרעיות על הפרסום הפתאומי שלו זכו, החל בחוץ פסטיבל ה"מגיע להם". הם נאפו, אמרו בכאב אמיתי המאמינים האדוקים המכלים את ימיהם בהעברת קשישות את הכביש, ועל כן קיבלו את העונש המגיע להם.
אלה היו הימים הגדולים של האנשים הטובים. רק מעטים העזו לחלוק על הדעה המקובלת ולטעון במלוא גרון שאם אדון או גברת מעוניינים לנאוף זה עניינם שלהם, ושלהם בלבד, ושיתכבדו אדון הכומר, והשכנה, וראש העיר וסגנו ויתחבו את אפם למקום אחר.
מעטים גם אמרו שמעבר לחדירה הגסה לפרטיותם של המשתמשים, נהגו ההאקרים ברשע טהור. שבדרכם להשיג עולם זך יותר להשקפתם, היו מוכנים לרמוס 25 מיליוני אנשים שבסך הכל הסתכם חטאם בכך שחשבו ונהגו באופן שונה מקבוצת מופרעי מחשבים. אפשר רק להתנחם בעובדה שאותה ציינה אחת המשתתפות בסרט: "ניאוף התרחש גם לפני קום האתר. 'אשלי מדיסון' רק סייע לאוטומציה של תהליך". ועל כן הבשורה לכל הנואפים היא טובה כרגע ומעוררת תקווה. אפשר לחזור לעסקים כרגיל. צריך רק להיזהר יותר.
***
דייב שאפל הוא גאון. כבר שנים אני שובר את הראש בניסיון לנסח לעצמי את ההבדל בין שאפל לסטנדאפיסטים אחרים, בחו"ל ובישראל, ולא מצליח למצוא כזה מלבד העובדה שכמו שלכל מקצוע שעוסקים בו בני אנוש יש את הגאונים הבודדים שלו, שאפל הוא גאון הסטנד־אפ. מי שדוחה את תיאוריית המדענים שלפיה האיידס עבר מהקוף לאדם במגע מיני, בטענה שזה ששכב עם קוף ביום ראשון לא ישכב עם שרלין ביום שלישי, מכיוון שלשכב עם קוף פירושו שוויתרת סופית על סקס עם בני אדם, הוא גאון.
סקס, להט"ב, שחורים, לבנים - שאפל הולך לשם בלי היסוס, אבל לאו דווקא מכיוון ששם, באזורי הסכסוך, קל יותר לספר בדיחה. הוא בעל עין חברתית חדה, עם פרספקטיבה חריפה, שנושא על גבו 400 שנות עבדות וקיפוח שחורים באמריקה, שעליהן, כך הוא חושב, לא ניתן לסלוח. הוא משלב את משנתו באופן מבריק בטקסטים שלו, ובין גלי צחוק מעורר את הצופה באולם או מול המסך לראייה חדשה של סיטואציה מוכרת או לפחות למחשבה. שאפל, נדמה לי שכבר ציינתי זאת, הוא גאון.
התרעות פיקוד העורף