ישראל בר און: "אני סובל ממאניה דיפרסיה וחוסר איזון לגבי משקל"

"שלום לכולם. חברים וחברות, זהירות פוסט בגודל של מגילת אסתר, אני רוצה... לצאת מהארון", כתב בר און בחשבון הפייסבוק שלו. "בעצם אני רוצה להוריד מעליי ארון. חברים אני לא ידעתי איך להתחיל. אז פשוט התחלתי - יש הרבה דברים עליי שהם כלמיני שמועות או מחשבות. חלקן נכונות, חלקן נכונות פחות, חלקן שבבי נגזרות של אמת כלשהי שחסרים פרטים קריטיים. חלקן אפס אמת. בחלק מהותי שבהן אני מבקש פה לגעת".

"כל חיי אני מתמודד עם תיק כבד. וזה התיק הזה שנקרא הפרעות אכילה", הוסיף בר און. "תנודות קיצוניות במצבי הרוח. חוסר יציבות, חוסר איזון. מי שאין לו סבלנות מוזמן לצאת מהפוסט. מי שחושב שזה טצ'י מידי מוזמן לצמצם מגע מהפוסט ולעבור הלאה. מי שחושב שדברים כאלה זה "של בחורות (בשפה יפה)" או ווטאבר - מוזמן לדלג על הפוסט. כל השאר, אלה שאני מדבר בדיוק אליהם, אתם מוזמנים לקרוא".

"אני כותב פה ויחד עם המילים שלי אני שם את הלב שלי. בואו נזרוק כמה עובדות קודם כל: אני בן 30, בשנים האחרונות הספקתי בין היתר. לחיות מגיל 18.5 בערך לבדי, להיקלע לתנודות קיצוניות במצבי הרוח ובמשקל, אבל תנודות שלא פגעו בתפקוד החיים עד אז, לזכות בתוכנית 'כוכב נולד', להופיע ברמה אינטנסיבית ולחיות חיי ידוען מן המניין כהלכתו - 180 מעלות מאיך שגדלתי, תוך כדי לסירוגין להעלות ולהוריד עשרות עד מאות קילוגרמים במצטבר מעלה מטה, בושה (מיותרת), דיכאונות, הסתגרויות והתקפי חרדה ארורים. להתחתן, בלית ברירה להיזרק ל'עבודות המזדמנות', ברמן, מוכר בפיצוציה, הכי הארדקור והפוך מכוכב. כביכול להמשיך להתמודד עם חוסר היציבות, רק שעכשיו משהו השתנה, חוסר התפקוד מגיע, וכשהוא מגיע זה כבר לא צחוק. להביא ילד נשמה ענקית לעולם, לחיות עם אור גדול באבהות לצד חוסר איזון לגבי משקל בלתי נשלט וללא מזור, חוסר מיצוי והנאה אמיתית בחיים, להתאבחן, לראשונה בחיי כסובל ממאניה דיפרסיה".

"כן, כן, הדבר הזה שספק אם מישהו בציבור הרחב יודע עד תום מה זה ממה זה נגרם, ומה זה משליך על חברים / קרובי משפחתם לטוב ולרע. להתגרש (אוטוטו באופן רשמי), ועל הדרך כל הזמן רכבת ההרים שהתבטאה כלפי חוץ בהעלאה והורדה לא מאוזנת של משקל, וחוסר יציבות בחיים שמנעה ממני להתפתח ולצמוח כמו שאני יכול ורוצה. תראו חברים, הסיבה שאני כותב פה זה לא בגלל שאני רוצה שתאהבו אותי יותר וזה יפרסם אותי יותר. לא, לא, בעבור זה לא הייתי עושה זאת. אני פשוט הרגשתי צורך עז כבר לדבר על ה'פיל שבחדר'. ומכיוון שכבר חלק מהדברים יצאו בצורות של שבבי סיפורים, וחלק, גם אנשים שזוכרים אותי ומכירים אותי לאורך השנים, ולא נראה לי הבינו, אני כותב. וגם האמת - אני לא יכול שלא לחשוב כבר על זה שאם מישהו במצב דומה לשלי, ואני לא אומר כלום. אז יש משהו שאני רוצה להגיד לכם. בחיים אל תפסיקו להאמין. זה הסוד"