בלי ששמנו לב, שנה וחצי חלפה לה מאז הסתיימה העונה השנייה של "צומת מילר" והנה אמש, לאחר עשרות פרומואים וראיון קלוז'ר אחד בתזמון מדויק עם דנה ויס, שודר הפרק הראשון בעונה השלישית של הסדרה.



הקונספט אותו קונספט - הסדרה מתארת את החיים האמיתיים (לכאורה) של אדיר מילר, אחד הקומיקאים המצליחים והמוכרים ביותר בארץ, והתמודדויותיו ביום יום עם הסובבים אותו. בשונה מ"רמזור", שזכתה לאורך כל עונותיה לתשבחות והפכה לסדרת קאלט ישראלית, "צומת מילר" דווקא התקבלה בקרירות והביקורות כלפיה היו חלוקות בשתי העונות הקודמות. ולצערי, על אף הציפייה לפרק פתיחה מפציץ שיגרום לי להיקרע מצחוק, זה פשוט לא קרה.



הפאנצ'ים טובים, הרעיונות מקוריים, השחקנים מעולים, אבל הסדרה, בדרך די מוזרה ואפילו מעצבנת, מחולקת באופן מובהק לשלושה קווי עלילה נפרדים ותלושים זה מזה, וגם כשכל אחד מהם טוב ומצחיק בפני עצמו הם רווים בסצנות שחוזרות על עצמן אשר מדגישות את הפאנץ' קצת יותר מדי.




בגדול, זה הרגיש כאילו המוח המבריק של אדיר מילר הכיל כל כך הרבה רעיונות טובים שהוא פשוט שפך את כולם לתבנית אחת, קרא לה "פרק 1" והגיש. והתוצאה, כמו וופל בלגי ענקי ומושחת. כל דבר בנפרד הוא טוב אבל ביחד, זה לפעמים טו מאץ'.



לפרק קוראים "משקפיים" והוא עוסק בעיקרו בזוג מילר שבפשטות, לא רוצה להתבגר (הומאז' לשיר הפתיחה של רמזור מישהו?). אדיר מגלה שכמו רבים מבני גילו, גם הוא צריך להרחיק את הפלאפון מהעיניים כדי להצליח לקרוא משהו או להשתמש בפנס כדי לקרוא את התפריט בפאב, תוך הכחשות חוזרות ונשנות של "אני לא צריך משקפיים". מאיה אשתו (דקלה הדר המצויינת), מנסה לדחוף אותו לזרום עם הגיל שלו ולא להיכנע לסטיגמות, אך את חגיגות יום הולדת הארבעים שלה היא מקשטת בשלטי "מאיה בת 37". כל אחד והפחדים שלו.




על אף העובדה שלאורך השנים מילר מתחמק באופן תמידי מפוליטיקה, דווקא על תופעות "הישראלי המכוער" הוא אוהב לדבר ולהעביר ביקורת, בייחוד בסדרות שלו. דוגמאות לכך נראה בקווי העלילה המשניים המלווים את הפרק.



זוכרים את אנאלי הצרפתייה והנשקנית עם המבטא המוגזם? הפעם, במסגרת קומדיית המתח 'מדינת ישראל דופקת את אנאלי' - הצרפתייה התמימה נופלת פעם אחר פעם לאחת התרמיות המרגיזות שקורות בארץ – עוקצי התיירים. כך היא מוצאת את עצמה נותנת את כרטיס האשראי שלה לחברות בעלות שם אמין כמו "עקיצה טובה" המטלפנות אליה ללא הרף ומציעות מוצרים מיותרים, למורת רוחו של בעלה המיואש. הרעיון מעולה ונכון, הביצוע של גיה באר גורביץ' לא פחות ממבריק - אבל מדוע נדרשו לי בערך 4 סצנות כמעט זהות לחלוטין (כל פעם מחברה אחרת) כדי שאבין את הביקורת שהובהרה לחלוטין כבר בסצנה הראשונה?



אנאלי, צומת מילר. צילום מסך
אנאלי, צומת מילר. צילום מסך



קו העלילה השלישי והתלוש מכל הקשר בפרק סובב סביב מערכת היחסים המופלאה של עופר, הסוכן הרועש והצוהל של אדיר ובתו, רותם (עדי חבשוש, בואי נתחתן), הרועשת ממנו פי מאה. השניים מגיעים למסקנה שרותם צריכה לפתוח עסק שידרוש ממנה אפס התעסקות בבירוקרטיה ולאחר משא ומתן, עופר מגיע למסקנה העצובה: "בואי נפתח פעוטון! זה בית זונות אחד גדול, לאף אחד לא אכפת - זה לא פלאפל או חיות". האשתאג עוד ביקורת נוקבת. כמה עצוב, כמה נכון.



מדובר בשני שחקנים מקצועיים להפליא ומצחיקים עד דמעות כך שלא משנה על מה הם ידברו ביניהם - זו כנראה תהיה סצנה מוצלחת. מבין כל קווי העלילה, לשניים האלה יש את הפוטנציאל הגדול ביותר להצחיק, וחבל שלא היה מהם מספיק נפח הפעם. 


אורח הכבוד בפרק היה ארקדי דוכין, ששיחק לא רע בכלל את עצמו, רק בתוספת של נטיות אובדניות משעשעות למדי (אדיר: "ארקדי, אני בקרייסס" ארקדי: "יופי, עכשיו אתה רוצה להתאבד איתי?"). בין השניים היו כמה סצנות מצחיקות שהתבססו בעיקר על העובדה שרוב הישראלים כנראה לא יודעים איזה שיר שר ארקדי ומה שר מיכה שיטרית. אשכרה. אפשר לקוות שבכל פרק נראה אמן אורח?

אם אנסה לסכם, יש שני דברים שבכל זאת הופכים את "צומת מילר" לסדרה שכיף לצפות בה. קודם כל, איכות השחקנים. בסוף, מדובר באחד האנשים המקצועניים בתעשייה וכיאה למעמדו, הוא ליהק את טובי השחקנים. החל מהראשיים, לתפקידי המשנה ואפילו לתפקידים הקטנים ביותר (נציג חברת האשראי העוקצת הפיל אותי מצחוק). אין ספק שהליהוק הוא גורם מכריע להצלחה של הסדרה, וב"צומת מילר" זה מורגש אפילו יותר. הדבר השני, הרלוונטיות! כל סיפור בפרק מתכתב עם המציאות באופן די מפחיד. הרי 2019 היא השנה בה פרשת כרמל מעודה והפעוטונים הרעידה את המדינה והנה, בשילוב גאוני של צחוק שמתחלף במלמול "אשכרה...", מילר מנחית לנו את מצבה העגום של החינוך במדינה היישר לפנים. זה ממשיך לסיפורים שמתפרסמים מדי חודש על עוד נהג מונית שחייב תייר באלפי דולרים ומסתכם נהדר בסוף הפרק, כשהפעוטון נסגר כי ההורים מתערבים יותר מדי, אז עופר מציע לרותם להחליף את הגן ל-דיור מוגן ומנמק במשפט המחץ: "מהם באמת לאף אחד לא אכפת". אאוץ'.

מילר, אתה מוכשר ושנון ומצחיק, באמת. כל פרויקט שלך מבריק והלוואי ותמשיך ליצור לנצח. רק בקשה קטנה לי אליך - תן לנו קצת יותר קרדיט.

"צומת מילר", יום שלישי ב- 21:15, קשת 12.