הסיבה היחידה בינתיים להמשיך לצפות ב"חומריו האפלים" היא העיצוב המרהיב שלה. מבני ענק עירוניים יפהפיים, טובלים בגנים ירוקים, שמעליהם מרחפות ספינות אוויר - העין צופה ואוכלת לתיאבון. אבל אחרי שהעין שבעה, כמעט לא נותר דבר מהסדרה, שמתבססת על טרילוגיית הספרים המעוטרת של הסופר פיליפ פולמן. חובבי "ההוביט" ו"הארי פוטר" אולי ימצאו איזה עניין בעולם הפנטזיה שהיא יוצרת. אולי יסתפקו בדמויות השטוחות שמככבות בתחילתה - גברת קולטר הזוממת מזימות כל העת, וליירה העיקשת והאמיצה.

בהמשך תדלג ליירה בין יקומים מקבילים, תפגוש מכשפות ודובים מדברים, תגלה גילויים מפתיעים על משפחתה, תיחשף לסכנות גדולות ותיחלץ מהן - מי שכאמור אהב את סוג הפנטזיה הזה בצעירותו, עשוי אולי ליהנות מהמעשייה הססגונית הזו. וגם ראוי לצרף אזהרה קטנה: צופה תמים שייקלע לפתיח הגרפי עוד עשוי ליפול בפח ולחשוב שמדובר באיזשהו המשך או קשר ל"משחקי הכס". אז יידע הצופה שאין קשר. לא ברעיון. לא בדפוסי התנהגות. כאן אין חאליסי יפהפייה שתתפשט. באגדה הזו, למרבה הצער, כולם מתנהגים יפה.

"חומריו האפלים", הוט HBO, הוט VOD, סלקום TV

***

 נדב יעקבי צועק. נדב יעקבי חופר. נדב יעקבי משתיק 30 אלף צופים ומכריח עוד רבבות בבית לשמוע רק אותו. אז מה אם הגיע לפה אחד, מסי

"בכל פעם שמסי ייגע בכדור, תשמעו 'הווו' כזה מן הקהל", משקר במצח נחושה השדר נדב יעקבי לקהל הצופים בבית, כי קהל הצופים בבית לא שומע לא "הווו" ולא בטיח. הוא שומע רק נדב יעקבי. יעקבי צועק, יעקבי חופר בלי הפסקה, יעקבי מתגבר על קולות הקהל, כי איכשהו הגיע למסקנה שהוא מרכז ההצגה ולא מסי.

יעקבי חושב שאם שחקן ארגנטינאי למשל דוהר עם הכדור לעבר שער אורוגוואי, הצופה המתוח והנרגש בבית רעב לדעת בשנייה הזו בדיוק כמה שערים השחקן הבקיע בנבחרת, כמה בקבוצה שלו, כמה בהשוואה לעונה שעברה ועם מי מנבחרת אורוגוואי הוא משחק בקבוצתו. עוד ועוד פרטים שופך הפטפטן הכפייתי, שהצופה שוכח אותם חצי שנייה מאוחר יותר אם בכלל נקלטו אצלו באיזה גרגיר של מוח. יעקבי (נולד ב־11 בינואר, 1961, שדר ספורט ופרשן כדורגל, בעל טור ספורט בעיתונים שונים, קירח, לא נרשמו פרטים על גובהו ומשקלו) הוא בעצם קוסם. הוא (נולד בכ"ג טבת תשכ"א, מרכיב משקפיים, לא ידוע כרגע אם מולטיפוקל) מעלים 30 אלף קולות בתוך המיקרופון שלו ומתגבר עליהם בעזרת קולו שלו בלבד. אפילו אורן זריף לא עושה את זה טוב יותר.

וקשה להאמין שאין ולו אחד בערוץ הספורט שמזהה עד כמה מעצבן שיטפון הדברת הזה. עד כמה הוא משתלט על השידור וכמה הוא דופק בראש. ובכל זאת אף אחד לא מתערב. לא במערכת ערוץ הספורט, לא בניידת השידור. איש לא עוצר את המהומה, אף אחד לא מתערב, איש לא אומר לו, יעקבי, שתוק קצת. תוריד את הווליום. תן לאנשים ליהנות מקולות המגרש. תן לחיות, בנאדם. אז פלא שיעקבי ממשיך להשתולל?

ארגנטינה נגד אורוגוואי, יום ב', ערוץ הספורט