"התיישבנו לארוחת שבת. קידשנו על היין ועל הלחם, והתחלנו לאכול נקניק שהיה טעים באופן מפתיע. פשוט לא הבנו למה זה כל כך טוב. חיפשנו בפח את האריזה וגילינו שכתוב עליה: 'חזיר'", מספרת רותם שושן זילכה, שיצרה יחד עם לידר סויסה את "בני ברק - TLV": סדרה חדשה שעוקבת אחרי ארבע נשים חרדיות (שושן זילכה, סויסה, נועה מנטבר ורינה רעים), בתחילת הדרך מחוץ לקוסמוס הדתי (ערוץ טדי, פרטנר TV, חמישי, 22:00).

"מהלחץ, ניסינו להבין מה לעשות", היא ממשיכה, "לשטוף את הפה בסבון, לאכול לחם עם מלח, מים עם מלח, כל מיני רעיונות. בעלי הציע שהוא ילך ויתייעץ עם רב, והתחלנו לחשוב שיקרה לנו משהו. אחרי המקרה הזה הייתה לנו תקופה לא טובה של בלגנים בחיים, והתחלנו לחשוב שזה בגלל שאכלנו חזיר". 


לידר סויסה, רותם שושן זילכה. יח"צלידר סויסה, רותם שושן זילכה. יח"צ



שושן זילכה (30) וסויסה (29), צמד יוצרות הסדרה, נפגשו על מדשאות אוניברסיטת תל אביב כשלמדו יחד משחק, וכמי שבאו מבית דתי, היו חריגות למדי. את התמודדותן בעולם שונה בתכלית מהעולם שממנו באו, בחרו השתיים להפוך לסדרה קומית מוקצנת, ואת דמויותיהן – לחרדיות מבני ברק.

"כל הדברים שכתבנו לסדרה מבוססים על חוויות שעברנו פה בתל אביב: להגיע לדירה בלי מזוזה; ללכת בפעם הראשונה עם בגדים של חילונים; לצאת פתאום לדייטים עם גברים לא דוסים; או כשירדתי עם בעלי ביום כיפור לעשות סיבוב בשכונה, והיינו היחידים בדיזנגוף בלי סלולרי, בלי אוכל ובלי סיגריה. הרגשנו חייזרים", מספרת שושן זילכה.




"רצינו ליצור משהו משלנו כשחקניות יוצרות. היה לנו ברור שאנחנו עושות את הדבר הגדול הבא", מספרת סויסה. "זה התחיל מלשבת לכתוב יום יום, בלי שאיזה ערוץ הזמין את זה, אבל היה לנו ברור שזה הולך להיות בטלוויזיה. בסופו של דבר טדי הרימו את הכפפה, ופרשו עלינו את חסותם".

שושן זילכה: "נכנסתי להריון ואמרתי ללידר שלפני שאני הופכת לאמא, אני הולכת לעשות משהו אמנותי חשוב, לא סטודנטיאלי. חצי מההריון כתבנו. כשהייתי בחודש שישי יצאנו לצילומים. הדמות שלי בסדרה לא בהריון, וזה היה אתגר מטורף להסתיר את הבטן בצילומים. לפעמים הבמאי צעק באמצע הצילומים: 'רותם, רואים את הבטן'".




אילו קשיים מציבים החיים בתל אביב לאדם דתי?
שושן זילכה: "יש בסדרה מישהי ששותה נס קפה, ומישהי שואלת אותה: 'את לא בשרית?', ואז היא יורקת את הקפה. אחרי זה היא נזכרת שיצאה מבני ברק, ואומרת: 'בעצם לא אכפת לי'. זה סיפור אמיתי. הגעתי לאוניברסיטה, ומישהו שאכל הציע לי לטעום. אמרתי לו: 'אני בשרית', וכולם הסתכלו עליי מוזר. גם בזוגיות שלי יש כל הזמן דיון בשאלה כמה אנחנו דתיים. אנחנו לא מעשנים בשבת, אבל כן נוסעים ברכב. האם זה מספיק מה שאנחנו עושים? בעלי כל הזמן חושב שהוא צריך לעשות יותר, ואני לא רוצה שילחצו אותי. יש בי פחד להיכנס לזה, אז אני שואלת את עצמי: האם אוותר על הבילויים? על החיים?".

סויסה: "בכל תחום זה מציף את העניינים. בצילומי הסדרה התלבטנו אם זה בסדר לצלם בשבת, כי זה מסתדר לכולם. זו הייתה דילמה מוסרית: האם נצלם סדרה על דתיים בשבת? בסוף צילמנו ביום שישי עד כניסת שבת".

מדוע יצרתן סדרה על חרדיות, בעוד אתן דתיה לאומית ומסורתית?
"כדי להקצין את הקומדיה. כחלק מהתחקיר, לבשנו חצאיות ארוכות כשנסענו לבני ברק. הסתובבנו שם בחנויות כדי לקנות בגדים לסדרה, וגם משחקי קופסה יהודיים. רותם התאהבה בבני ברק, כשראתה את פערי המחירים בין צעצועים שמוכרים בקניונים, לצעצועים שמוכרים שם. עכשיו היא שמחה מאוד כל פעם שאנחנו נוסעות לשם".".