"מירית טובי, מנהלת מחלקת הדרמה של HOT, המכשפה והשדכנית הכי גדולה בעולם, שאלה אותי: 'מה הפרויקט הבא שלך?', אמרתי לה: 'איפה? אני לא יכול לעשות כלום, אשתי מונתה להיות נספחת התרבות בצרפת, ואני הפכתי להיות הנספח של אשתי. לכי תדעי עם מי היא מסתובבת? נספחת תרבות זה הכי שם קוד לנערת פיתוי. תעזבי אותי'".

כך מספר השחקן והתסריטאי אלי בן דוד, על הרגע שבו נולדה סדרת המקור החדשה "הנספח" (רביעי, חמישי, 20:15 HOT3 ו־HOT VOD). "מירית אמרה לי: 'זה הפרויקט הבא שלך. בוא נעשה משהו מהדבר הזה. תתחיל לכתוב'", הוא משחזר. "באותה תקופה ביליתי הרבה על טיסות, כי עשיתי את 'אנחנו במפה', ובטיסות האלו, שהן ארבע שעות של שקט, היה לי זמן לכתוב, ופתאום נולד הפרויקט הזה. זו סדרת אקשן בהמשכים. מתח משוגע. זה מטורף. זה מבוסס על החוויות שלי מצרפת. אחרי שעברנו לפריז, מה שנותר לי לעשות זה לכתוב על המסע המטורף הזה, הרילוקיישן, ומה זה אומר על זוגיות, משפחה, חיים, משבר גיל 40, גבר חדש שהולך אחרי אשתו. במידה מסוימת זה פרויקט פמיניסטי".

כמה מהסצינות לקוחות מהחיים וכמה מהדמיון?
"יש רגעים שזה 100% אמת, ויש רגעים שזה 0%. זה בהחלט בהשראת חיי, אבל יש דברים שמתחתי קצת. אני לא לגמרי שם".


הנספח, אלי בן דוד, אלואיז גודה. צלם: אוהד רומנו,הוט
הנספח, אלי בן דוד, אלואיז גודה. צלם: אוהד רומנו,הוט


רגע מיוחד שזכור לך מהצילומים.
"היינו צריכים לצלם בבית כלא בקייב. פתאום מתקשרים אליי בשעה שלוש לפנות בוקר, כשהצילומים צריכים להתחיל בשש בבוקר, ואומרים לי: 'אי אפשר לצלם. היה רצח בקייב והכלא מלא בעצירים'. אתה כבר לא יודע אם לצחוק או לבכות. הכל מעורבב. רגעים משוגעים. זה מגדל בבל, שחקנים מצרפת, מרוקו וישראל, צילומים בפריז, תל אביב וקייב".

בן דוד (43) הגיח לראשונה למסך הקטן ב־2004. הוא התחיל בהגשת פינה קומית קבועה ב"ערב אדיר" (ערוץ 2) של אדיר מילר, ובתוכניתו של אלי יצפאן בכבלים. לאחר מכן שיחק בסרטים ("בוצ'אצ'י", "פורים" ו"דיפלומטים"), ובעיקר כתב לתוכניות סאטירה ("בובה של לילה", "בובה של מדינה" ו"אנחנו במפה").



את "הנספח", הוא כתב וביים, ומככב בה. "יש משהו נורא אישי ונורא אותנטי בפרויקטים שהיוצרים שלהם הם גם שחקנים, גם כותבים וגם מביאים את עצמם לתוך הדבר עצמו", הוא אומר. "בעבר נמנעתי מזה. בכל הפרויקטים שיצרתי, זזתי הצדה. זה נתן לי פרספקטיבה טובה, נעימה ובטוחה. איכשהו הפרויקט הזה הפך למערבולת של רגשות, והייתי צריך לסמוך על מי שדחף אותי פנימה".

יש מצב שתרבות הריאליטי משפיעה ישירות על הצורך להיחשף?
"לא. זה מביך אותי. כל מה שקורה פה מביך אותי. בכל הפרויקטים הקודמים שלי שמתי את עצמי מאחורי הקלעים. בפרויקט הבא אחזור לשם".



איך זה גם לכתוב, גם לביים וגם לשחק בתפקיד הראשי?
"וואחד כאב ראש. לא מומלץ. להימנע, להימנע, להימנע. האמת שלא רציתי לשחק. ליהקנו כבר מישהו אחר לתפקיד, אבל אז לחצו עליי מהוט ודרשו ממני לעשות את זה. איכשהו קרה שנכנסתי לתוך הדבר הזה. שכנעו אותי".

כשכתבת את התסריט, דמיינת שתשחק את בן דמותך?
"ממש לא. כתבתי את זה לשלום מיכאלשווילי, והיה לי ברור שהוא עושה את זה. אבל אז ענבל, אשתו, נכנסה להריון, והצילומים התקיימו בחו"ל, וזה היה מורכב, אז שלום דחף שאני אעשה את זה".