מתקופת התיכון אספתי את מיטב תקליטיו של יגאל בשן, כחובב פופ ישראלי בכלל וכחובב הזמר האהוב בפרט. במהלך הזמן עלו שיריו של בשן ליוטיוב, עדיין עם צליל שריטות התקליטים. לכן כשהתבשרתי שחברת NMC הוציאה, במלאת שנה למותו, תריסר מאלבומיו - החל משנות ה־60 עד שנות ה־90 - נמלאתי סקרנות לשמוע את שיריו האהובים באיכות גבוהה.

האלבומים של בשן שעברו דיגיטציה הם: "לצפון באהבה" (אלבום סולו ראשון, 1969), "יגאל בשן" (1971), "להשתחרר" (1972), "קפה אצל ברטה" (1974), "שרית" (1974), "יש לי ציפור קטנה בלב" (1975), "צבעים" (1976), "מכת שמש" (1978), "נולדתי במזל בתולה" (1983), "נטו" (1988), "כאן באמצע החיים" (1994) ו"תלוי רק בך" (1999).

בין האלבומים שבולטים בהיעדרם: "סיון" (עם להקת ברוש), שבשן הקליט ב־1981 והיה האלבום המצליח האחרון שלו, "לא לבד" (1982) ו"איתך הלילה" (1979), כמו גם לא מעט סינגלים מעולים שבשן הוציא עצמאית בשנות ה־70 וה־80, או במסגרת פסטיבלי זמר שונים שבהם השתתף (חסידי, מזרחי, ממלכתי וילדים). שלא לדבר על אלבומיו הלועזיים של בשן. אשמח אם זה יקרה בעתיד.

עם זאת, האלבומים שזכו לשחזור כוללים, לצד קלאסיקות מוכרות כמו "יש לי ציפור קטנה בלב", "בואי נעשה לנו חג", "לצפון באהבה", "קפה אצל ברטה", "מתוק מתוק", "כוכבים לא משקרים", "מכת שמש" ו"ודוד יפה עיניים", גם שירים פחות מוכרים, שכיף להיחשף אליהם: "ואני אומר" הרוקנרולי (1971), "דודה ודוד" ההומוריסטי (1975), והגרוב הFאנקי־תימני, שבשן היה מחלוציו בשירים כמו "אם ננעלו דלתי נדיבים", "שר הממונה", "אהבת הדסה", "דרור יקרא" ו"אשאל אלוהיי".




האזנה קשובה לתריסר אלבומיו מוכיחה שבשן לא רק היה זמר להיטים שכיכב בצמרות מצעדי הפזמונים. הוא גם היה אחד מחלוצי הקאנטרי המקומי, אחד הראשונים שמיזגו בין מזרח למערב, ומי שדילג בנונשלנטיות בין המיינסטרים המחבק למוזיקה מתקדמת.