אני אוהב לראות את כריסטיאנו רונאלדו על המגרש - מי לא אוהב לראות אותו. הוא טורף שחי בקרב בני אדם. הטכניקה הבלתי אנושית שלו, הרעב שאין לו שובע גם כשהוא מחזיק ב־145 שיאים סטטיסטיים שונים. האימונים הבלתי פוסקים, שעות על גבי שעות מדי יום, שמביאים ושומרים אותו בעל יכולת מופלאה.

ומלבד כל אלה, כמעט שום דבר על רונאלדו לא מעניין אותי. לא ילדותו בשכונת העוני בליסבון. לא אביו האלכוהוליסט. לא אמו שמגיעה לכל משחק. לא סיפורי אשתו החטובה שכבר ראינו וקראנו על אודותיה מי יודע כמה פעמים. גם לא צי המכוניות הכולל בוגאטי ופרארי ורולס רויס שהוא מחזיק במוסך. גם הדמעות שרונאלדו מגיר בראיון עם פירס מורגן לא נוגעות בי. אני לא איש קשה לב, אבל קשה לי להזדהות עם צרות של בן אדם שיש לו חצי מיליארד דולר בבנק. רונאלדו יכול לצאת מהראיון מעט עצוב ולשלוח הודעה לקפטן של היאכטה הנהדרת שלו שיכין הכל, תיכף קופצים לקריביים. זה בטוח ינחם אותו.

פירס מורגן הוא עיתונאי מנוסה, עם בנק מכובד של שערוריות עסיסיות ברזומה שלו. לראיון עם רונאלדו התכונן הרבה - אבא, אמא, ילדים, איך כמעט הגיע כשחקן לארסנל. כל אלה לא הופכים את הראיון ליותר משגרתי ואפור. מורגן משקיע יותר בענייני דמעות ופחות בכפייתיות הטורפת של רונאלדו שהופכת אותו להיות אדם וכדורגלן כל כך בלתי שגרתי, ובכך נותר בשטחים שבהם רונאלדו הוא פחות או יותר כשאר האדם, כמונו - עניינים לא לגמרי מעניינים, עוד סיפור שסופר מי יודע כמה פעמים, כזה שלא באמת שווה בשבילו להשקיע שעת צפייה בטלוויזיה.



"כריסטיאנו רונאלדו פוגש את פירס מורגן", יום ג', 24.12, הוט 8

***

"לשחק עם הפצצה", יום א', 29.12, 21:00, יס דוקו

תוכנית מיועדת לאוהבי סרטי אימה. במיוחד ישראלים. טובה יותר מ"סיוט ברחוב אלם" ו"הנוסע השמיני"

אין דרך טובה יותר לפתוח שנה חדשה מביקור נוסף בגן העדן הוורדרד הקרוי קוריאה הצפונית. ובביקורנו הנוכחי לוקח אותנו המדריך לסיור בין הכורים הגרעיניים המייצרים לקים ג'ונג און את הפצצות הגרעיניות שלו, שאם ללמוד מהניסויים שהוא מבצע מזמן לזמן, יש לו היכולת והקבלות, ואם יעלה רצון מפניו הוא יכול בהחלט לערבב את העולם ולתת לו צורה חדשה ובלתי נעימה עד מאוד.

וכדי להוסיף תבלין מר לתבשיל הלא טעים, מתברר ששתי המדינות העיקריות העושות עסקים גרעיניים עם קים כדי להכניס כסף לקוריאה הצפונית המוחרמת על ידי שאר העולם, הן ידידותינו איראן וסוריה. הן רוכשות אצלו ידע ורכיבים, מהנדסים משלהן עברו אצלו הכשרה ואחר כך יצאו להקים מתקנים דומים בארצו. בסוריה תפסה ישראל את הכור בזמן. באיראן, כידוע, הסיפור מורכב הרבה יותר.

לשחק עם הפצצה. באדיבות יס דוקולשחק עם הפצצה. באדיבות יס דוקו

כמעט חצי מהתוכנית מוקדש למסלול ההתנגשות העקיף והישיר בין קוריאה הצפונית לישראל - לכל מי שמחפש סיבות נוספות לדאגה בעניין שבירות מקומה של מדינת ישראל על פני הגלובוס. מי שאוהב סרטי אימה - מומלץ לו לצפות בסדרת "הנוסע השמיני" או ב"סיוט ברחוב אלם". ב"לשחק עם הפצצה" לא מומלץ לצפות לפני השינה.