ביום ראשון השבוע פרסם העיתונאי גיא פלג את מכתבו של השר אמיר אוחנה ליועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט, שבו כתב אוחנה כי בכוונתו לראיין מועמדים נוספים לתפקיד מ"מ פרקליט המדינה גם מחוץ לפרקליטות. "שמחתי לראות כי מתחם הסבירות התרחב מעט בעיניך", עקץ אוחנה כשהוא משתמש במילותיו של מנדלבליט עצמו, ובעצם אמר לו, הכל עובר עליך וגו'.

ועל זאת ייאמר - בראבו. בטח במרכז הבא בבאר שבע יבואו החברים לסחבק ויביאו לו אותה בכאפה של איזה גבר הוא, שאיך הראה מה זה למנדלבליט ולכנופיה שלו בפרקליטות שבתוך הפרקליטות שבתוך הפרקליטות. נכון אומנם עם זאת, שכאשר שר לועג לנושא המשרה הבכיר ביותר במערכת שעליה הוא ממונה, וגם דואג לעשות זאת בפומבי, זו לא דוגמה מוצלחת ליחסי עבודה מכובדים ותקינים, אבל כמו שאוחנה אמר לרינה מצליח בתוכנית "פגוש את העיתונות", הציבור מזדעק כנגד כשלי המערכת ומטרתו כשר היא להגדיל את אמון הציבור בה.

וזה מעניין מאוד. אני למשל ציבור ואף פעם לא שאלו אותי אם אני מזדעק נגד כשלי המערכת. יותר מכך - אם לבחון את הנושא מנקודת מבט סטטיסטית, איש ממשפחתי, וגם ממעגל חבריי הקרוב והרחוק, שגם הם נמנים עם הציבור, לא הזדעק מעולם, וגם לא נשאל כלל מה הוא חושב על המערכת. אם לדייק, כולנו, מטף ועד זקן, כיחיד וכהמון, לא הרגשנו, וגם לא ביטאנו חולשה כלשהי באמון שרחשנו כלפי המערכת.

אולי אוחנה מדבר על ציבור אחר שאנחנו לא מכירים. אולי זה ציבור שגר בארץ אחרת. ובכל אופן הציבור שבתוכו אני מתגורר לא הזדעק, לא התלונן, לא איבד אמון ולא ביקש מאוחנה שיפעל למענו בעניין.

מחברים שעובדים בעולם המשפט אני שומע לא פעם שאכן הפרקליטות זקוקה לניעור, אבל הדבר נכון לגבי כל ארגון, בוודאי כל ארגון גדול, אבל על תקלות משמעותיות, כאלו שאוחנה מכריז עליהן, בוודאי לא שמעתי. וזה אגב מעניין. כי את עוצמת הבכי - וזו מחשבה מקרית שקופצת לי לראש לפתע - את הקפיצה בעוצמת הדאגה והבכי על תקלותיה של הפרקליטות אנחנו שומעים בדיוק בתקופה שבה נופלת ההחלטה על העמדתו של ראש הממשלה בנימין נתניהו לדין.

וזה, כאמור, לגמרי מעניין. משום שכזכור, בשעה שראש הממשלה נחקר בידי אנשי המשטרה, העלה דוד אמסלם, כיום שר התקשורת, את הרעיון המקורי להרעיב את השוטרים ולהפסיק את סבסוד ארוחותיהם בשעות המשמרת. כשחומרי החקירה עלו אל הפרקליטות ואל היועץ המשפטי לממשלה, נשכחו אנשי המשטרה והותר להם לאכול לשובע, ואוחנה המתוחכם מאמסלם נשלח לחזק את אמון הציבור. ואכן בינתיים אוחנה לא מציע להרעיב את מנדלבליט, אבל ככל שמחאת הציבור תתגבר, אין לדעת לאן יילכו הדברים.

לא יהיה זה הימור גדול אגב, שכאשר יחל משפטו של ראש הממשלה, יפרצו הפגנות ספונטניות נגד השופטים בישראל, שיתרחשו, נגיד, באופן ספונטני, ברחבת מוזיאון תל אביב, וציבור נזעם יתבע מול מצלמות הטלוויזיה שימונו שופטים שיידעו לפעול במרחב הסבירות, ושתחוקק במהירות פסקת ההתגברות. או כמו שניסח באופן קולע מול המצלמות אותו ליאון בן עטר הנלהב את דעתו בפני הכתב יוסי מזרחי - "אתה על הזין שלי. כולכם על הזין שלי". או אז נדע כי התברך עם ישראל בשר משפטים בעל חזון ויושרה היודע לראות את התמונה הכוללת ולהרגיע את הציבור הלוהט ולהשיב את האמון במערכת.

אוחנה נגד מנלדבליט, קשת 12, החדשות