פרשן "חדשות 13", ד"ר אבישי בן חיים, התראיין היום (ראשון) לאראל סג"ל וחיים לוינסון ב-103FM, לקראת עלייתה של סדרת הכתבות המשותפת לו ולברוך קרא, "ישראל השנייה", החל מהערב במהדורה המרכזית. הסדרה מגוללת את סיפורו של השסע העדתי והפוליטי בישראל.


 
"הנחת המוצא היא שאי אפשר לדבר על הפוליטיקה הישראלית ולפרשן את הבחירות האלה מבלי לדבר על ישראל הראשונה וישראל השנייה. כשמגיעים לאחת הפרשות הדרמטיות במדינת ישראל, פרשת נתניהו, הסיפור הזה הולך ומעמיק עוד יותר. הניסיון הערב, בפרק הראשון של הסדרה שלי 'ישראל השנייה', הוא להבין את המונח ישראל השנייה ולבחון כמה והוא קיים בחברה שלנו, בפרק של מחר אנחנו נתעסק ביחסים הקרובים כל כך בין ישראל השנייה לבין נתניהו לנסות לפצח איך בן אדם שכל כך רחוק מאותו ציבור גורם לו להצביע עבורו. איך בוחרים למנהיג מישהו שיאבק באליטות כשהוא עצמו חי ומדבר כמוהם".
 

יש כאן איזושהי הפנמה של סטראוטיפים גזעניים. שמקבלים את זה שאנחנו הפגומים שלא יכולים לקחת את ההנהגה עם הדרעים והכחלונים שלנו ולכן זקוקים למישהו כמו נתניהו.
"לפני שלושה שבועות, כשהייתה ההפגנה של תומכי נתניהו, בה אנשי ישראל השנייה ניסו להשתתף בחיים הדמוקרטיים, הכתבות שסיקרו את ההפגנה הציגו פרצופים מזרחיים מיוזעים ואלימים. אני טוען שזה מחלחל לתודעה. שמי שנראה ככה לא יכול להיות מנהיג".
 
חיים לוינסון: אפשר לחלק את ישראל הראשונה והשנייה לעוד חלוקה. יש את ישראל הראשונה, זו שכוללת בתוכה את המזרחיים מצביעי הליכוד, שדורכת על ישראל השנייה - הערבים. ויש את ישראל הראשונה שכוללת בתוכה את החרדים שדורכת על ישראל השנייה - הרוסים. החלוקה שאתה עשית היא בעיני מאוד שטחית ומוטעית פוליטית. 
"אני לא סותר את דבריך. הטענה שלי יוצאת מהנקודה שהייתה תגובה אלימה של ישראל הראשונה לכל ניסיון של ישראל השנייה להשתתף במשחק הדמוקרטי. זו תגובה של הגמוניה שמנסה לשמר את הכוח שלה. כשישראל השנייה מנסה להשתתף במשחק הדמוקרטי היא משתמשת במערכת המשפט ומונעת זאת ממנה. יכול להיות שזה גם מה שקרה לישראל השנייה, כשהדתיים הגיעו לעמדות כוח, ומנסים לשמור על ההגמוניה שלהם אל מול הרוסים. זה לא סותר את דבריי".
 
אראל: יש פה ניתוח על רוח התקופה ולא רק האנשים. נתניהו הוא רק סמל לכל מה שמתרחש כאן כשהכל צף. מי האנשים שיושבים בפרקליטות, מי האנשים שלוקחים את הפנסיות התקציביות ומי האנשים שיושבים בכלא. בסוף כשאתה מסתכל על מדינת ישראל אתה רואה שתי קבוצות.
"כל מוקד כוח שהפך להיות מוקד כוח מזרחי עבר תהליך קרמינליצזיה. זה קרה בוועדים, ברשויות המקומיות, מרכז הליכוד ועוד. פעם מרכז הליכוד היה הלב הפועם של הדמוקרטיה הישראלית. המזרחים שאלו מה הם צריכים לעשות כדי להשתתף במשחק הדמוקרטי. אמרו להם להתפקד. הם התפקדו ואז החליטו שמרכז הליכוד הוא מקום עברייני. אני לא מדבר רק על ישראל השנייה, אלא גם על ישראל הראשונה והתגובה האלימה שלה לניסיונות של ישראל השנייה להשתתף במשחק הדמוקרטי. על ההצבעה השבטית ופוליטיקת הזהויות של ישראל הראשונה. החלוקה כאן היא לא של ימין ושמאל היא משהו זהותי הרבה יותר עמוק".