זהו, 2020 כבר כאן, ותודו שאין כמו להגיע למקום מכובד באירוויזיון, שנמצא מעבר לפינה, כדי לפתוח את העשור החדש בחיינו כמו שצריך. אמש התחיל שלב הדו-קרב אשר בסופו ניפרד ממסה נכבדת של מועמדים ועוד פחות מחודש כבר מי ייצג אותנו על הבמה בהולנד. עד שזה יקרה, בחנתי בקפדנות את נבחרת הכוכבים הגדושה של העונה - ואם לא יקרה אסון (או ששפיטה תחליט להגיח שוב במהלך העונה, הפעם לתמיד), כך צפויה להיראות רביעיית הגמר של "הכוכב הבא" בעונתו האחרונה כמי שבחור את נציגנו לאירוויזיון:

בגלל הטרנדיות: אלה-לי להב 

לפני שאתם קופצים, זה לא שאלה לי לא מוכשרת. מלבד הקול המיוחד, הסטייל שנוטף ממנה וביטחון אדיר על הבמה - היא פשוט מחזיקה ביתרון המבדיל אותה מיתר המשתתפים: איך סטטיק קורא לזה-ה"סוואג".

אם נתעלם מהעובדה שהיא יפהפייה, להב פשוט הכי 'נכונה' לבמה: היא בגיל הנכון, בלוק המדויק, מתלבשת בדיוק כמו שהצעירים אוהבים (וכבר הזכרתי בעבר את הדמיון בינה לבין בילי אייליש, האמנית הכי לוהטת בתעשייה העולמית היום) ומחזיקה איך לא - בחשבון אינסטגרם מתוקתק בעל עשרות אלפי עוקבים. כל מה שנותר לה הוא להמשיך למוטט את השופטים בביצועים כובשים והבמה ברוטרדם תחכה רק לה.

בגלל ה- WTF: מועדון הקצב של אביהו פנחסוב 

אין דרך אחרת להגיב לאביהו פנחסוב וההרכב יוצא הדופן שלו בפעם הראשונה חוץ מלתהות - "מה לעזאזל ראיתי עכשיו?". אתחיל מפנחסוב עצמו: גוש מוזר ומתולתל בתלבושות משעשעות, כריזמה בכמויות וביטחון עצמי בשמיים. האם זכור לכם עוד מועמד שעקף את המסך בריצה טרם עלייתו, דחף את המיקרופון לפיהם של השופטים והכריז בסוף כל ביצוע "אין לי אוויר" כשהוא שכוב על הרצפה? כנראה שלא.

לצידו של פנחסוב, נמצאת חבורה של מוזיקאים מוכשרים וקופצניים כמוהו (וביניהם, חיים רומנו, הגיטריסט הידוע) אשר יחד הם מופיעים בבמות מכובדות כמו האנגר 11 ואמפי שוני עוד מ-2012! לסיכום: השירים שלהם סוחפים, האנרגיה שלהם מדבקת והטירוף שלהם לגמרי יכול לשגר אותם לעבר הבמה הגדולה בעולם.

בגלל הדמעות: לואי עלי 

אם הייתי צריכה למצוא מאפיין בולט וחזרתי בשני הביצועים של לואי עלי עד כה, הייתי בוחרת בדבר אחד בלבד: דמעות. בערך מהרגע הראשון שהבחור הזה נמצא על הבמה, הוא פשוט גורם לשופטים לייבב. זה גם סוד הקסם של לואי עלי: זמר דרוזי, יוצא יחידה קרבית שאיבד חברים בלחימה ורוצה לייצג את מדינתו האהובה.

לכל אלה, צרפו את היותר זמר מוכשר דו-לשוני, שמצליח להמיס את השומעים בסלסולים מדויקים, מבט חודר ורגישות מופלאה. פן נשכח שנוסף לכל, עלי מככב במחזמר "זה אני" בקאמרי, חתום בחברת ההפקות של אייל גולן, אביו הרוחני, ואפילו הופיע כבר על במת האירוויזיון בתל אביב (זכרתם?). עם כל אלה, יש סיכוי גדול שגם הקהל האירופאי יזיל דמעה של התרגשות כשלואי יהיה הנציג שלנו בתחרות. 

בגלל הצניעות: אור עמרמי ברוקמן

טוב, יש מה להוסיף? המועמד שהשופטים נשכבים לרגליו בסיום כל ביצוע, מי ששבר את שיא אחוזי ההצבעה בכל היסטוריית התוכנית והאדם שברגע שהוא עולה לבמה, רואים שהוא מרגיש פשוט בבית. עמרמי בורקמן הוא בפשטות, כוכב שנולד זה עתה על מסך הטלוויזיה שלנו.

הייחודיות של אור היא בעיקר הניגוד המקסים בין הפרפורמר הפרוע על הבמה לבין הטינאייג'ר המתוק שמשוחח עם השופטים והקהל. הוא שר נהדר, מתנועע בחופשיות ובעיקר נוטף כריזמה. אתמול גם זכינו לשמוע אותו סוף סוף מדבר בכנות על ההתמודדויות שלו בחיים, מה שגרם לנו להתאהב בו אפילו עוד יותר. הימור שלנו: הוא לא ייעלם כל כך מהר מתעשיית המוזיקה הישראלית.