ככה שלפחות בסיכום הפן הכלכלי־פרסומי, לקהל מסוים התוכנית הזאת, שאמורה להפוך את ליהיא ממלכת הטראש לליידי בעלת קלאס, אינה משמשת עילה לבריחה מהמסך. אם כבר אז להפך.
מה שכמובן אומר שכל אחד ו/או אחת שאינם משתייכים לעוקבי ליהיא הקבועים פשוט יימלטו מהערוץ - מי בבהלה, מי בתדהמה, מי בחוסר הבנה מוחלט ובתחושה שנקלע בטעות לערוצי נשיונל ג'יאוגרפיק החושפים כיצד דברים כאלה הם כלל מן האפשר. בעצם, במחשבה נוספת, אולי גם חלק מהנמנים עם עוקביה הקבועים של ליהיא יימלטו. כי מה שמתרחש על המסך הוא חפירה. וליתר דיוק - מאדר פאקינג חפירה. חפירה היסטרית. חפירה היסטורית. חפירה כמו המכונות שחופרות את מנהרות הרכבת התחתית באדמת תל אביב. כי ליהיא נמצאת כל העת על תדר הצעקות שבין "אוי נעמה, מה את עושה לי", לבין ניסיון הנמקה של למה השטות האחרונה שפלטה מפיה איננה שטות אלא בעצם משפט רב־היגיון - מה שכמובן מתגלה כשטות מוחלטת.
זהו טראש. בהופעה בסיסית מרשימה. אדם המבלה שעה טלוויזיונית עם ליהיא גרינר שקול לאדם שלא בילה שעה טלוויזיונית עם ליהיא גרינר. זה שנשאר לצפות בתוכנית לא למד דבר, לא רכש דבר, לא החכים בדבר. אולי זכה לכאב ראש. דבר אחד הוא להיות עוקב של ליהיא באינסטגרם, ודבר אחר, מורכב יותר, מסוכן יותר מבחינה בריאותית, הוא להיות במחיצתה הטלוויזיונית במשך חצי שעה.
צריך להיות מעריץ כדי להישאר מול תוכנית הכלום הצרחנית הזו. ולליהיא ונעמה גם יחד יש מאות אלפי מעריצים, כך שהפוטנציאל קיים. אז לא כל העוקבים הרשומים יתיישבו מול התוכנית אבל יגיעו/תגענה במספר מספיק כדי שליהיא תוכל להיות רגועה. היא תזכה בריהוט חדש במקום זה שנעמה החרימה לה, ונעמה תיכשל במשימה להפוך אותה לבנאדם.
התרעות פיקוד העורף