בגזרת הגר וניר, המתח עודו באוויר. השינה עדיין בנפרד, המחוות של ניר נמשכות והגר, טוב נו... היא פשוט לא שם. נכון, האינסטינקט הראשוני הוא לרחם על ניר ולכעוס על הגר (תרחיש שירי ולירן קלאסי) כי כן, יש באמת משהו קצת מרגיז בעובדה שניר מנסה לייצר חוויות והגר דוחה אותו שוב ושוב. אבל תחשבו רגע, המאמץ של ניר קרוב מרחק נגיעה מלחצות את הגבול. בזמן שהיא מצידה, עוד מתרגלת לרעיון של לחיות בזוג ובדירה חדשה, הוא משדר נונשלנטיות קיצונית, לא משתף אותה כלל בתחושותיו ולא מראה שום קושי. מור (שעוד נדבר אליה בהמשך) דייקה זאת בהרגשתה כלפי מאור, שתואמת להפליא גם כאן: "כמה אפשר כבר לזרום?". זה קצת Too Good To Be True ונראה שהפיצוץ מהצד של ניר קרוב מתמיד. בואו נראה כמה הוא יכול להחזיק.
פינת האופטימיות בטור: שני זוגות שאוהבים לעשות לנו צרות בדרך כלל, הפתיעו בעליית מדרגה משמעותית וקירבה שטרם ראינו. הדר לוקחת את דניס לפגוש את המשפחה ותכל'ס, תודו שאין גבר מתאים יותר להביא להורים: הוא מנומס, צוחק במקומות הנכונים, מתחבב על מבוגרים וילדים כאחד וג'נטלמן אמיתי. קל. האמא נשבתה בקסמו, קרובי המשפחה החמיאו בלי סוף ואפילו הדר נכנעה וליטפה אותו מול כולם.
התרעות פיקוד העורף