כעת, כשליאור והאגו שלו (שהיה כמו דייר נוסף בפני עצמו) יצאו מהבית, הגיע הזמן להפנות את הזרקור לשני גברים ששכחנו במהלך הדרך (איך נזכור כש-90% מזמן המסך מוקדש לריבים המאוסים של ליאור ותקוה), והגיע הזמן לפרגן להם על הדרך שעברו:
אסיף, שהחל את דרכו בבית די מבולבל וחסר אופי: החליט לתת צ'אנס לניר בשם הליברליות והתחרט באמצע, לא הצליח להשתייך באמת לשום חבורה, התערב בלא מעט ריבים שלא היו קשורים אליו, פרש באמצע משימה כי "לא הרגיש שלם איתה" והיום – כאילו מדובר באדם אחר: הוא הפסיק עם הוויכוחים המיותרים, התחיל להשתחרר וכיום הוא אחד מהדיירים האהובים בבית, מוקף תמיד באנשים ששמחים לשמוע את עצתו. אם זו לא דרך יפה, מהי?
על אותה משבצת נמצא אדם, סה"כ בן 22 – אבל משחק את המשחק כמו גדול: יצר לעצמו מעמד בבית כך שהוא מספיק קרוב לכולם בשביל שלא יועמד להדחה, אבל יודע מי החברים הטובים שלו באמת. מהדחה להדחה הצליח לשרוד, להיות בולט בנקודות הנכונות כדי להיזכר אבל מבלי לרמוס אף אחד בדרך ואפילו ניהל מערכת יחסים פוטוגנית שכנראה סייעה לו לא מעט כדי להישאר בתודעה. ובסך הכל – אדם דייר קליל, כייפי ובעיקר חבר טוב. נקווה רק שהוא לא "משעמם מדי" בשביל להגיע לגמר.
אז איך ייראה הבית עכשיו? תקוה כנראה תידבק לפינת העישון, תעשן סיגריה אחר סיגריה ותצטרך להקשיב לאודליה שרה שרית חדד בקולי קולות, ירדן תנסה לעלות על הגל ולנצל כל דקה מהרגעים האחרונים בבית כדי להוכיח שהיא "לא רוכבת על הגב של אף אחד", גדי יהיה מוכה הלם מההדחה לפחות עד יום רביעי ויוסי ינסה כמו תמיד להשכין שלום – גם כשאין כבר בין מי למי. מה שבטוח, הוא ששלישיית נשים כמו שנותרה: אודליה, תקוה וירדן – שלוש נשים חזקות, דומיננטיות ושונות זו מזו כל כך – היא שלישייה שצריכה להגיע לגמר. מי יישב לצידן? לא כל כך משנה. מה שכן: אם חשבנו שאנחנו נמצאים במשבר נייר טואלט, בית האח הגדול לא יראה אותנו ממטר – אחרי הלילות רצופי הבכי שתקוה הולכת לעבור בקרוב.
התרעות פיקוד העורף