לא ברור מדוע הפקת "חתונה ממבט ראשון" חשבה שבזמנים קשים כאלה, בהם הייתי מעדיפה לגור עם דובי ואריק מאשר לשרוד עוד יום בין קירות ביתי, מגיע לנו לצפות בשני המומחים מלרלרים ומדסקסים על האתגרים איתם התמודדו זוגות התוכנית, מבלי לחדש לנו ולו פרט אחד.
היתרון היחיד בפרק כזה – בו מרכלים על המגרעות של כל זוג (מה שכל צופה לגיטימי בתוכנית עושה יחד עם בני ביתו בין כה) – הוא רק אם חושפים בפנינו גילויים חדשים שעלו מאירועים או וידויים שלא הכרנו. לעומת זאת, שני הפרקים האחרונים שסקרו את ששת הזוגות התמקדו בהתחלות הקשרים של כל זוג, אף על פי שהעלילה כבר הספיקה להתקדם מאז לא מעט. בואו, הדר ודניס כבר התנשקו! וחוץ מזה, עד מתי נדבר על החתונה של דובי ואריק? אפילו אופירה אסייג הייתה אומרת כבר שנתקדם.
הדבר היחיד שהבדיל בכל זאת את שני הפרקים האחרונים מהטייטל "לקט", הוא העובדה שהמומחים דיברו על הדרך בה הזוגות התקבלו אצל הצופים בבית. דני העלה תובנה נכונה: בזמן שהקהל מגיב בסלחנות לעובדה שגם אריק בררן לא קטן (מעדיף נשים הצעירות ממנו ב 15-20 שנה) ולוקח דברים יותר מדי ללב, קל לנו יותר להתרעם דווקא על הקופצנות וההיפראקטיביות של דובי במהלך החופה.
הרשו לי לקחת את נקודת המבט הזו צעד אחד קדימה: בכל הזוגות שהכרנו (למעט דנית ואמיר), האישה היא לרוב זו "שגורמת לבעיות". רוני רצתה גבוה, הדר רצתה לא-רוסי, הגר קריירה ומסוגרת, דובי קצרת סבלנות ומור פריק-קונטרול. כן, הייצוג הנשי בתוכנית בהחלט עשוי להציג את הנשים כבררניות, קשות להשגה וביצ'יות. עם זאת, אני מעדיפה להסתכל על הדברים מעט אחרת: נכון, נראה שהגברים בתוכנית הרבה יותר מוכנים לפורמט משום שהם רוצים כבר לחלוק מיטה יחד עם הכלה הטרייה, אך בעיניי – דווקא הנשים הן אלה שמוכנות. הן הגיעו לתוכנית כדי באמת למצוא את הגבר שיחלקו איתו את חייהן וכן, יש מקום להיסוס ולרתיעה לפני שפותחים את הלב במאה אחוז, במיוחד אם רואים את הפרויקט הזה כהזדמנות של פעם בחיים ולא בצ'אנס לקבל קמפיין באינסטגרם לנייצ'ר ואלי.
כך או כך, אני מעדיפה שידחפו לי מטוש לאף מאשר עוד פרק מתיש שכזה, ויוצאת בקריאה: החזירו לנו את הג'וס! האם ניר ימשיך לקנות להגר סנדוויץ' על אף התנגדותה? האם דובי ואריק יצליחו לשרוד שיחה של 10 דק' מבלי לעקוץ אחד את השנייה? ומתי דנית תבין שהיא רחוקה שנות אור מלדעת מה עובר לאמיר בראש? אם פרשתם באמצע הפרק אתמול (מה שגם אני הייתי עושה, לולא התבקשתי לכתוב עליו) – אגלה לכם את הסוף: המומחים הבטיחו שנצפה בניסים קטנים בהמשך. שיהיה, זה לא שיש לנו משהו יותר טוב לעשות.