בהישרדות כמו בהישרדות, לפעמים אתה אוהב אותם ולפעמים אתה לא. אם בטור האחרון הכתרתי את זוהר שטראוס למנצח של העונה, הפעם עידן חביב זוכה לתואר הזה. מתחת לחספוס החיצוני של הלוחם והפייטר, מסתתרת נפש עדינה ורגישה ומבט רך ואמפטי בדיוק כמו שיריו הרומנטיים.

אני לא יודעת אם הוא הזיל דמעה מהתרגשות כאשר שמע את גיא זו-ארץ מדבר על השבת שהזכירה לו את הבית והמשפחה, או בגלל ששמח כאשר ראה את חלת השבת שהם עומדים לקבל אחרי ימים של רעב, אבל דבר אחד בטוח: הוא "גבר גבר", כפי שכינתה אותו ירדן ג'רבי, שמראה ניצוצות ראשונים של התאהבות באיש ובשקט שהוא מפיץ סביבו. אולי יהיה לנו רומן איכותי על האי שלא מבוסס רק על יצרים מיניים. על חביב כתבו הביטלס את השיר 'silence is golden'. הוא נמנע מלהביע רגשות בקול, הוא רוב הזמן שומר על שתיקה ומעדיף להיות אוזן קשבת למצוקותיהם של אחרים. לראות אותו מציע כתף לנאווה בוקר ששופכת לבה בפניו, הופך אותו לגבר שכל אישה הייתה רוצה להביא הביתה לאימא.

אם בטור הקודם אסי בוזגלו הצטייר בעיניי כסתם רברבן חסר תקנה, הפעם הוא זכה אצלי לכמה נקודות זכות. כמי שסוגדת לשקט, וחסרת סבלנות לפטפטנות יתר ובלבולי שכל, אהבתי יותר את הבוזגלו של אתמול. שקט ורגוע יותר ובמוד של מתבונן מהצד. ואם חשבתי בהתחלה שהכישרון היחידי שלו הוא להקפיץ את הכדור במיומנות של מקצוען, גיליתי שהוא גם יודע להפעיל את המוח ולא רק את הרגליים. סוף סוף, אחרי שהרבה ממשתתפי הריאליטי למיניהם משתמשים בקלף העדתי על מנת לעורר דעת קהל לקיפוח העדתי, יוצא בוזגלו בהצהרה שאין כל הצדקה להרגשת הקיפוח, והנושא הזה רק מעצבן אותו.

גיליתי גם בוזגלו בעל עין בוחנת ואינטואיציות טובות. כמו למשל כשקלט שזוהר הוא לא בדיוק מדורשי טובתו או נמנה על מעריציו הגדולים (מה שנכון). ובעוד המניות שלו עולות בעיניי, שטראוס איבד גובה, כאשר זלזל באינטליגנציה של אסי וטעה בגדול, כאשר פלט בפניו שהוא הופתע לשמוע שהוא לא שונא שמאלנים, ועוד טרח לפרט ולהסביר שהוא חשב כך בגלל סגנון הדיבור שלו. במילים פשוטות הוא כאילו אמר לבוזגלו: עד עכשיו חשבתי שאתה תת רמה. לבוזגלו נפל האסימון והוא הבין שעד היום מפגן הידידות של שטראוס כלפיו, הייתה העמדת פנים ושיש להיזהר מפניו. שטראוס הרס לעצמו ברית פוטנציאלית בגלל טעות אסטרטגית ופסיכולוגית.

זוהר שטראוס ואסי בוזגלו (צילום: צילום מסך רשת 13)זוהר שטראוס ואסי בוזגלו (צילום: צילום מסך רשת 13)

בפרקים קודמים לא ידעתי איך לאכול את אלה איילון משום שהיא לא עוררה בי כל רגש לכאן או לכאן, מלבד אולי אינטונציית דיבור שהזכירה לי את המורה לתנ"ך שנרדמנו אצלה בשעורים. באופן כללי נשארתי די אדישה כלפיה, אפילו כשלא הפסיקה להחמיא לעצמה. אתמול היא כבר הצליחה להוציא אותי משלוותי. כמה אפשר לקטר ולנג'ס לנו בעניין בני ברוכים? הבנו כבר מזמן שאת לא אוהבת אותו ושהוא לא מצחיק בעינייך, אבל חלאס, די, תשני דיסקט. 

ואם כבר מדברים על בני, הוא רצה להיות בוקי נאה אבל לא ממש הצליח לו. כאשר בוקי נאה גנב בזמנו לאחת השורדות את הפסלון, הוא לגמרי היה שלם עם המהלך ולא התנצל בפני אף אחד. "בני ילד רע" התגלה כבני ילד טוב, שבעצם מצטער ומרגיש "קווץ'" בלב כאשר הוא רואה את הילדה המסכנה בוכה. אם החלטת להיות רע, תהיה רע עד הסוף, זה שם המשחק, אחרת יאכלו אותך בלי מלח. כמו שאם החלטת להגיע על תקן הבדרן לפחות תכין מראש קצת פאנצ'ים, כי טרם נחשפתי לצד הקומי שלך. 

בני ברוכים (צילום: צילום מסך רשת 13)בני ברוכים (צילום: צילום מסך רשת 13)

בטור הקודם כתבתי שליטל סמדג'ה אותנטית ומשעשעת. אתמול, לעומת זאת, היא ממש לא שעשעה אותי. בשלב מסוים אפילו שמתי אותה על מיוט. אני מודה שעדיין נשאר בתוכי הילד שמגיב בכעס כלפי הדמויות שעל המסך. מה לעזאזל היא רצתה מקוז'יקרו שהיא טענה שהוא לא מפסיק לדבר? בינתיים שמעתי רק אותה מקשקשת עצמה לדעת בקשקושים חסרי תוכן ממשי, שלא לדבר על שיבושי לשון שעשו לי נזק לעור התוף.

בנוסף לכך, היא גם שלפה (איך לא?) את הקלף העדתי והקיפוח של המזרחים, בגלל שקוז'יקרו אוהב שאנסונים צרפתיים, ובגלל שהוא שמאלני בוגד. בעיניה, השמאלנים והשירים הזקנים שלהם לא מעניינים. לא שזכור לי שאי פעם נפלתי מהכיסא מהתובנות וה-INSIGHT המרשימים שלהף אבל מסתבר שהיא הצליחה להרשים שורדת או שתיים שהחמיאו לה שהיא מתאימה לפוליטיקה. אז אמנם הפוליטיקאים של היום הם לא משהו, אבל לפחות הם יודעים להגיד נכון "פוליטיקלי קורקט".