בעולם מתוקן יותר, וברוח הימים האלה, היה הסרט נקרא “50 גוונים של חארטה". “365 ימים" - אין דרך לומר זאת באופן ידידותי יותר - הוא מסוג הסרטים שגורמים לצופה להצטער על שהתיישב על הכורסה ובזבז כמעט שעתיים בצפייה בו. זהו זבל פילמאי מקושט בסקס, בדוגמיות של פושעים ומאפיה, שסך הכל מייצר תבשיל של חמור ומרק פירות וכאמור מסב רק צער לצופה בו.
הנה בתקציר מה שמתרחש ב"365 ימים": מאפיונר קשוח נורה למוות ליד בנו מאסימו. הכדור מפלח את לבו של האב ופוגע גם בבן. כשמאסימו צונח על הארץ, מפרפר בין חיים ומוות, הוא רואה מול עיניו דמות דמיונית של אישה יפה. מאז, ובמשך השנים שבהן הוא צומח להיות המאפיונר שאביו חלם שיהיה, מקיים מאסימו יחסי מין עם נשים רבות - בעיקר באופן אוראלי המפורט בסרט בהרחבה - אבל דמות פניה היפים של האישה אינה עוזבת את מחשבותיו. ביום בהיר אחד הוא רואה לתדהמתו את האישה - שמה לאורה - עוברת ברחוב. בתוך ימים הוא מאתר אותה, חוטף וכולא אותה וקוצב לה 365 ימים להתאהב בו, ואם לא תתאהב בו בחלוף אותם 365 ימים ישלח אותה לחופשי. בין לבין, כדי לקנות את לבה, הוא מפנק אותה כמו שראוי לפנק אישה - בבגדים יקרים ובמזון משובח, ולא מכה אותה הרבה אלא כשהיא מתנהגת ממש במרדנות.
הסרט אינו מסביר מדוע בוחר מאסימו בשיטת החטיפה, ולא בדרכי חיזור מקובלות יותר, כמו למשל פנייה ברחוב “סלחי לי, יש לך אש?", או “תגידי, לא היית בסדיר בחטיבה 460?" - לא. הוא מניח למאסימו לחטוף, להרביץ, לעוות את פניו (בתקריב) בשעה שלאורה מעניקה לו מחסדיה האוראליים - הרי בסופו של יום היא מתאהבת בו, והרבה לפני תום 365 הימים הקצובים. מאסימו חוטף, לאורה מתאהבת, ובאנו (כמעט) אל המנוחה והנחלה.
“365 ימים", שנוצר בפולין, זכה לפופולריות רבה ברחבי העולם וגם לביקורות נזעמות רבות על מסריו ואיכותו. בישראל, דיווחה השבוע נטפליקס, הוא שלישי בדירוג הצפיות. בתחילת השנה זכו מבקריו של הסרט לרוח גבית בדמותה של הזמרת איימי דאפי, שסיפרה בפוסט אינסטגרם כי נחטפה למספר ימים, סוממה ונאנסה בידי אדם בלתי מזוהה. לאחרונה פרסמה דאפי מכתב גלוי למנכ"ל נטפליקס, שבו כתבה כי שידור הסרט הוא מעשה חסר אחריות, המפאר ומעודד מציאות אכזרית של חטיפה, אונס וסחר בנשים למטרות מין. 25 מיליון אנשים ברחבי העולם, כתבה דאפי, נסחרים בשעה זו ברחבי העולם, ו־80% מהם הן ילדות, נערות ונשים. וכולנו יודעים שנטפליקס לא הייתה משדרת סרטים על גזענות, הומופוביה ורצח עם.
לראות או לוותר: לא לראות. או לעזוב אחרי מופע הסקס הראשון. כלום לא יקרה אחר כך.
התרעות פיקוד העורף