מאז עברו 28 שנה. כשנקרא לפני ארבע חודשים לדגל, לפין התייצב בלי שהיות. הוא יודע, שאם המציאות כעת לא מרנינה, או בהחלט מדאיגה, תסריטאי מיומן כמוהו מוצא בה כר נרחב לפעולה. כך בין הנושאים שהועלו על הפרק בעונת הקורונה הראשונה ניתן היה לצפות ב"פשיטת" אנשי המוסד על מכונות ההנשמה בחו"ל, לקבל דרישת שלום משעשעת מהמחסור ה"היסטרי" בביצים ( זוכרים?), גם לקבל תזכורת מעיצומי הרופאים המתמחים בבתי החולים בדמות מתמחה, המנמנם בעמידה תוך כדי מילוי תפקידו.
"אני כבר לא מסוגל לזכור הכל", מעיר לפין. "הרי כתבתי לא פחות מ-34 מערכונים תוך כדי העונה הקצרה שהייתה לנו".
כשהוא נשאל כיצד הוא עומד בלחץ, לפין משחרר סוד מקצועי: "ברגע שיש לך רעיון, בום אתה כותב אותו. אם הולך קשה בכתיבת מערכון ואתה מסתבך איתו, זרוק אותו לפח. זה לא תסריט, או מחזה, הדורשים רצף הרבה יותר ממושך של כתיבה. מה שחשוב זה לכתוב מדויק ולקלוע".
אגב כך משחזר לפין את הולדת תוכנית הפתיחה, ב-26 במרץ, כשמסתבר שלמרות תהילת העבר הוא וחבריו לא היו משוכנעים הפעם מלכתחילה שההצלחה תחזור: "מאז שנפגשנו עשרה ימים קודם לכן, מה שנראה היום כאילו שהיה לפני 400 שנה, הקלטנו מלא קטעים באחד האולפנים הקטנים ב'אולפני הרצליה'. כשהרכבנו אותם בזה אחר זה, כל הזמן שאלתי את עצמי אם תצא לנו מזה תוכנית. כשעלתה המוזיקה, כמו בתוך איזה קסם, ראינו שבאמת הייתה לנו תוכנית, לא יודע איך זה קרה. לפתע 'זהו זה' קמה לתחייה אחרי 22 שנה - וזה נראה ונשמע כמו אז".
אם שמחנו לפגוש שוב בתוכנית הספתח את באבא בובה בגילומו המזהיר של מוני מושונוב, נראה שבתוכניות הבאות הסתדרתם די טוב בלעדיו. "מראש לא התכוונו להיות נוסטלגיים במיוחד. אולי יותר קל היה להמשיך עם הדמויות מאז, אבל אנחנו לא מחפשים הקלות ומשתדלים ללכת על חומר חדש. למשל? - אם הזכרת את מוני, בוקר אחד הוא בא ואמר - 'אני מת לעשות את יורם לס' והוא עושה את זה נהדר, למרות שאנחנו לא בדיוק תוכנית של חיקויים".
אני מעיר ללפין, שאני מוצא דמיון מסוים בינו לבין אפרים קישון, מי שהיה גדול הכותבים בתחומו. בעוד שקישון בכלל לא ידע עברית כשעלה ארצה ונהיה לסופר הישראלי הנמכר ביותר בעולם, לפין, כיום כמעט בן 61, ידע גם ידע עברית כשעלה ארצה בגיל 11 מקנדה, אבל לאור כתיבתו מזה שנים קשה להאמין, שגם לו ציפתה התמודדות לא פשוטה עם העברית.
"כשעליתי ארצה, קלטתי מהר את המבטא, אבל חסרו לי לא מעט מילים. לא הצלחתי להבין מדוע אומרים 'דלת פתוחה' ולא 'דלת פתוח'. עם טעויות כאלה, המורה שלנו חשבה שאני...מפגר, מה שלא עזר לי בחברת הילדים. כיום, ככל שאני מתפרנס מהשפה הזאת, עדיין יש לי בה כמה חורים ואני משתדל להשתפר. מי שעזר לי בנידון זה הוא יוני להב, בעל העברית המשובחת, שאיתו כתבתי את המחזות הראשונים שלי".
לקראת סיום, לפין מפתיע. "אני לא במקרה במקום הזה", הוא אומר. "כבר בגיל שש ידעתי שאעשה מה שאני עושה עכשיו. בקנדה גדלתי על הביטלס וכשראיתי שם את הסדרה 'דה מאנקיז', הבנתי שארצה לעשות דברים כאלה".
התרעות פיקוד העורף