"אני במינוס כי המדינה סגורה ולא נותנת לאנשים שלה לעבוד. איך עצמאי אמור לשרוד את התקופה הזו? זה לא הגיוני. כל החיים אני נותן ונותן, ועכשיו כשאני צריך את המדינה, היא עושה לי חשבונות ולא נותנת לי כלום". אנחנו נפגשים בבר המיצים שלו "ג'וסבוקס" ברחוב בן יהודה בתל אביב, שאותו הוא מפעיל ביחד עם שותף זה כשלוש שנים, לאחר שנפרד משותף ומבר נוסף שהיה לו בעיר בעקבות חילוקי דעות כספיים.
"אני מייצג את דור העתיד, הדור שאיבד תקווה במנהיגים שלו ומחפש נואשות סמלים חברתיים, אמיתיים, לא פוליטיים", הוא אומר. "מנהיגים שייתנו ערך אמיתי. לא המנותקים האלה שמנהלים את הכסף שלנו כאילו זה הכסף שלהם. הדורות הבאים צריכים ליהנות ממה שיש לנו במדינה המדהימה הזו, אבל במצב הנוכחי אני לא רואה עתיד. כבר חצי שנה שאנשים צמאים לאוויר, ויש יותר בעיות מפתרונות".
יש כאן שיסוע בעזרת שליטה והפחדה דרך התקשורת, שמנוהלת על ידי הממשלה. יש פה אג'נדה שלא ברורה להרבה אנשים, כי הם מאמינים לתקשורת וחושבים שזו האמת היחידה. כמו שאומרים שהממשל מנותק מהעם, יש הרבה אנשים שמנותקים מהמציאות.
אבל זו לא רק הקורונה. זה אוסף של בעיות שיש במדינה. שני מכרים שלי התאבדו לאחרונה בגלל הקורונה, הם הרגישו שאין להם עתיד. הם לא יכלו להמשיך יותר. אנחנו חיים בעולם מלא באינטרסים ובכוח. זה קרה מהרגע שהממשלה הפריטה את משאבי המדינה, מהרגע שהליכוד עלה לשלטון והפסיק את מדינת הרווחה ודאג למעמדות הגבוהים. צריך לעשות ריסטארט להכל".
לואיס מתעורר כל בוקר בחמש בביתו בהרצליה, שם הוא מתגורר עם כמה מחבריו הקרובים, לסשן של אימוני כושר, עושה מקלחת קרה ויוצא לשגרת יומו. בעודנו יושבים בבר המיצים שלו, עוצרות נערות להצטלם איתו וגברים לשוחח איתו. "הומואים מתחילים איתי בלי סוף", הוא אומר. "בחורות לא מתחילות איתי. הן נרתעות. למה? בגלל התדמית. אבל הכל טוב, לא קשה לי", הוא צוחק.
התרעות פיקוד העורף