"ראיתי את ההודעה, אני לא מתעלם, אני פשוט קורס מרוב טלפונים", יגאל גואטה התנצל בשיחה שניהל ומיד עבר לתכלס. "ההורים של בעלך נפטרו ואתם רוצים עכשיו לקנות את הדירה? נשמה, תקשיבי, אני לא חושב שיש מציאות כזו שההורים זכאים לדירת עמידר והילדים יכולים לקנות אותה אחרי מותם. זה לא מושב, אין כזה דבר בן ממשיך".
זו לא הייתה השיחה היחידה שגואטה ניהל במהלך הראיון שקיימנו בדירתו בבני ברק. היו עוד כמה שבגללן נאלץ לקטוע אותו. גואטה הוא ללא ספק טיפוס מיוחד במחוזותינו. פעם התבלט כח"כ קולני בש"ס, והיום הוא איש תקשורת עמוס שמגיש בתאגיד השידור כאן 11 את תוכנית הטלוויזיה הדוקו־אקטיביסטית, "האזרח גואטה", שהשבוע עלתה עונתה החדשה. מדובר בתוכנית שבה גואטה מסייע לאזרח הקטן להתמודד בבירוקרטיה המשתקת. במקביל הוא מגיש תוכנית רדיו פופולרית בכאן ב' עם שלי יחימוביץ', שאותה הוא מכיר מימיהם המשותפים בכנסת.
"עוד כשנכנסתי לכנסת נתתי את מספר הטלפון שלי בתוכנית רדיו, ובאותו ערב, בעשר בלילה, התקשר גורי אלפי בשידור חי ואמר 'שלום, חבר הכנסת גואטה?'. עניתי שכן. הוא אמר 'וואללה, אתה עונה'", גואטה נזכר. "להגיד שאני מצליח לענות לכל מי שמתקשר בבקשה לעזרה, זה יהיה שקר. אני בסוף רק בן אדם אחד, אבל אם אני אפתח לך את הטלפון על ההודעות, אתה תבכה. כמות מטורפת שאני לא מצליח לקרוא ובטח לא לטפל בכולה".
גואטה קיבל עוד מסרון לטלפון ומלמל שהלב נשבר. "האנשים האלה מסכנים ובסופו של יום הם רק רוצים לדבר. נתקלתי לא מזמן באישה בת 72 שסיפרה 'חיי היו דבש, עבדתי בבנק, התפרנסנו יפה, יש לנו דירה ועשיתי ביטוח רפואי'. הגיע היום והיא הזדקקה להשתלת כליה. אמרו לה בביטוח 'יש שני בתי חולים שמטפלים, ניתן לך טלפונים של אנשי קשר ברוסיה ובארצות הברית'. התקשרה לרוסיה ואמרו שהמקום נסגר. התקשרה לארצות הברית והסבירו שאין הסדר. רוצה? שתחכה בתור כמו שמחכים בבילינסון. חזרה לביטוח ואמרו 'נכון, בסעיף 372 א' כתוב שאם כך וכך את לא זכאית'. אמרה 'תשלחו אותי למדינה שבה אפשר לבצע השתלה'. אמרו שיש בעיה, אסור, מדובר בסחר באיברים. זאת אומרת שמוכרים פוליסה לא ישימה. זה עוול שזועק לשמיים. אתה חושב שמדובר רק באנשים מסכנים ופריפריה? זה יפגע בכולנו אם לא נתעורר ונעשה מהפכה כללית במדינה".
דרך ארוכה עשה גואטה מהדירה הצפופה בקריית שמונה עד למסדרונות הכנסת ועד להתפטרות הדרמטית, שעוד נתעכב עליה. הוא היה תלמיד בעייתי בבית הספר שפתאום התגלה כעילוי, הגיע לישיבה ליטאית נחשבת בירושלים, אבל דווקא שם, במעוז האשכנזי, התחבר לש"ס, שהייתה אז בחיתוליה.
"הגעתי לש"ס ב־1984, שנה לפני אריה דרעי", הוא מספר. "בחור צעיר שעבד במטה בבחירות למועצת העיר בירושלים. הגעתי רק בגלל האפליה. תראה, למדתי בישיבה ליטאית, אשכנזית, כי החליטו שאני מוכשר וחבל שאתבזבז בישיבה ספרדית. אתה לא רואה את החוצפה? זה מהם. ראיתי איך בישיבה של מאתיים תלמידים יש עשרה ספרדים והם הכי מוכשרים, כי אותנו בררו עם נפה ואצל האשכנזים מספיק שקראו לך איצקוביץ'. ספרדי היה צריך להיות העילית, וזו הייתה תקופה ששרפו את ספריו של הרב עובדיה. דיברו עליו בזלזול והוא היה גדול עולם".
"כשהרב נפטר, זה היה מבחינתי שבר גדול. הוא היחיד במדינת ישראל שהביא קרוב למיליון איש ללוויה שלו. אנשים הלכו שעה ברגל, כי כבר לא היה מקום בעליות לירושלים. עזוב את זה שלקחו כל מיני אמירות שלו מאיזו דרשה במוצאי שבת. צריך להבין שהרב לא דיבר בשפה שכל מי ששומע מבין. הוא דיבר בשפה ובסגנון מסוים, אבל בסוף עשה מהפכה ורצה להחזיר עטרה ליושנה ליהדות ספרד המקורית, המכילה והמחבקת. ש"ס הייתה צריכה להיות היום מפלגה של 30 מנדטים. הייתי בכנסים כשהרב הגיע לקריית שמונה, חצור. לכנס בגן סאקר היו באים 50 אלף איש באוטובוסים מכל הארץ ולמה? הם היו צמאים לזה".