קחו קשיש בן 80 והזמינו אותו להשתתף במשחק או תחרות כלשהם, והוא מיד יירתם למשימה בהתלהבות גדולה ויתחבר לילד שבו שרוצה לנצח בכל מחיר, וכשזה יקרה, לא נוכל להחמיץ את החיוך של נער שובב שלבשה ארשת פניו, ואם הוא לא היה נבוך מסביבתו, הוא גם היה פוצח בשאגות שמחה כמו הילד שלי כשהוא מנצח בפלייס סטיישן ושומעים אותו בכל השכונה.
לא כל שכן כשמדובר בתחרות המבוססת על פענוח תעלומה ומספקת ארגז כלים בצורת רמזים המסייעים לפענוח נכון. מה יותר אטרקטיבי, מותח ומסקרן גם עבור עולם המבוגרים, מאשר לשחק תפקיד במשחק ניחושים, כשכל אחד מאיתנו הופך לרגע להרקול פוארו של אגתה קריסטי? אלא שבמקום לחשוף את הרוצח, הפעם צריך לחשוף את הזמר. כשנהגתי ללכת עם ילדיי לחדרי בריחה, האמינו לי שהתלהבתי יותר מהם.
אז מהו סוד קסמה של "הזמר במסכה", ולמה היא סוחפת אחריה כל כך הרבה צופים נלהבים והרבה באז תקשורתי, עד כדי כך שניקול ראידמן נזעקת בחמת זעם מאי שם בפריז, להפריך אחת ולתמיד את השמועה שהיא הפופקורן? גם עצם העובדה שכל הרשת גועשת ורועשת סביב השאלה האם השפירית היא איילת שקד, עד שהאחרונה נאלצה להתפנות לרגע מחיי הפוליטיקה הסוערים, ולספק לכל המנחשים הכחשה גורפת, מוכיחה שהפעם מדובר בקלף מנצח ובריאליטי שקשה להישאר אליו אדישים.
ארחיב ואומר שהרעיון העומד מאחורי סיפור המסכות, ביסודו הוא גאוני. הוא שם בפרונט גם ידוענים שלא מופיעים בכלל בתוכנית, וברגע ששמותיהם נשלפים מתוך כובע הניחושים ונזרקים לחלל האוויר, כל העוקבים שלהם נחשפים אף הם לפורמט וכך הוא תופס תאוצה ומופץ בכל המרחב הציבורי והאינטרנטי. אין ספק שזו עבודה מבריקה של יחסי ציבור, כשהפעם זה לא חבר מביא חבר, אלא חברים מביאים מאות ואלפי חברים אחרים.
מישהו חכם אמר פעם שאם יום אחד, מסיבות כלשהן, הסקרנות שלו תיפוג, אין טעם יותר לחייו. הצלחתה של כל תוכנית טלוויזיה מותנית כמובן ברמת הסקרנות שהיא מעוררת אצל הצופים. "הזמר במסכה" בהחלט משיגה את היעד הזה בהצלחה וזה סוד קסמה, מלבד כמובן התלבושות הגרנדיוזיות והמרהיבות שהן ערך מוסף בפני עצמו.
האם הקסם חל גם על פאנל השופטים? בקושי. מלבד סטטיק שלגמרי מתאים לתפאורה ולאווירה האקצנטרית ומהווה אתנחתא קומית ("אתה בטוח שאתה לא אלי אילדיס"? הוא שואל את דביר בנדק אחרי שהלה הסיר את מסכת הכריש), כל השאר די משמימים ומדשדשים במקום.
מכול מקום, אחרי תקופה די ארוכה ש"קשת" אכלה מרורים מהזכיינית "רשת" בעונת "הישרדות" ששברה שיאים של צפייה, ערוץ 12 סוף סוף רואה ברכה בעמלו והפעם מעניק מכה ניצחת ליריבה, עם נתונים מרשימים ביותר של רייטינג, ולא תאמינו: בלי ריבים, לכלוכים והכפשות. יחד עם זאת, אבן הנגף שעומדת בדרכם היא פיצול הפרקים שהם החליטו לאמץ לאחרונה ובעצם גנבו את הרעיון הלא מוצלח הזה מ"הישרדות". איך אפשר לסיים פרק בלי חשיפת פניו של המודח ולהשאיר את הצופה כשחצי תאוותו בידו? Big No No!
אה, ושמישהו שם ישים עצור לאופירה אסייג וסיפורי הדיאטה הלא חינוכיים שלה. מערכת היחסים שלה עם תפוחי עץ לא מעניינת אף אחד, ומה זה בכלל קשור למשהו?
התרעות פיקוד העורף