התוכנית "הזמר במסכה" עלתה לפני פחות מחודש לאוויר בערוץ קשת 12, וכבר הספיקה להפוך ללהיט ענק. וכמו כל תוכנית שהופכת ללהיט, היא משכה אליה גם חיצי ביקורת רבים. אם תוכניות הריאליטי דוגמת הישרדות נשחטות על הרמה הנמוכה לכאורה, התככים והמניפולציות ההפקתיות בהן, הרי שבתוכנית הדגל החדשה של קשת לא נמצא את כל הדברים האלה. בסך הכל מדובר בתחרות ניחושים מבדרת ולא מזיקה.

אלא שהזמר במסכה מקבלת ביקורות נוקבות מכיוון אחר לגמרי. מבקרים וכותבים רבים, כולל באתר בו אתם נמצאים כעת. כותבים אחרים טענו כי בתקופת משבר הקורונה, כשהמדינה בסגר שני, התחלואה מזנקת ומאות אלפי מובטלים ומחול"תים חוששים לגורלם, אין זה מוסרי לשדר תוכנית שכולה אסקפיזם בידורי טהור. היו כאלה, שכנראה למדו מתישהו בחייהם על אסכולת פרנקפורט, שהרחיקו לכת וטענו כי קשת למעשה משתפת פעולה עם מה שמכונה "בלפור", בכך שהיא מסממת את הציבור האדיש, וגורמת לו להתעסק בזהותה של השפירית ובאיך לא ניחש שדביר בנדק הוא הכריש, במקום במצבו הכלכלי הרעוע ובמחאה נגד השלטון.

הזמר במסכה - דביר בנדק (צילום: צילום מסך קשת)הזמר במסכה - דביר בנדק (צילום: צילום מסך קשת)

גם אם נתעלם מהקונספירציות ונתמקד בטיעון המוסרי, נגלה שהוא בעייתי למדי. ראשית, אי אפשר לטעון שהטלוויזיה הישראלית לא מתעסקת במשבר הקורונה. למעשה, בכל יום, משלוש בצהריים ועד תשע וחצי בערב, משודרות בשני הערוצים המסחריים אך ורק תוכניות חדשות ואקטואליה (גיא פינס, ששבר את הרצף בערוץ 12 לחצי שעה, הוצא לפגרה). עשרות שעות שידור שבועיות מוקדשות למשבר הקורונה, למשבר הכלכלי, למובטלים ולתפקודה (אם אפשר לקרוא לזה כך) הלקוי של הממשלה. זה כמובן דבר מצוין, גם אם ניתן להתווכח לפעמים על רמת הסיקור או על זהות הדמויות שמשתתפות בפאנלים האינסופיים.

אבל לצד הנזקים הבריאותיים והכלכליים, הקורונה גרמה גם למשבר נפשי גדול בקרב רבים מאזרחי המדינה, המצויים בחרדה גדולה בנוגע לעתידם המקצועי המעורפל. גם מי שאינו פסיכולוג (ואני לא פסיכולוג) יודע שבתקופות של לחץ נפשי גדול, מומלץ מדי פעם להתאוורר ולהתעסק בדברים נעימים יותר. זה לא יעלים את הצרות והבעיות, אבל זה בהחלט ישפר את ההרגשה ואולי ייתן עוד קצת אנרגיות או רעננות מחשבתית.

הזמר במסכה (צילום: צילום מסך: קשת 12)הזמר במסכה (צילום: צילום מסך: קשת 12)

מכאן, שאין שום צורך בכך שהטלוויזיה הישראלית תשדר 24/7 תוכניות אקטואליה שמתעסקות במשבר. היא מעניקה לו נתח נכבד מהזמן, כראוי וכמצופה, אבל זה בסדר גמור שבסוף היום היא גם תיתן לצופיה להשתחרר מעט עם גדי סוקניק רוקד בתחפושת של דב, ולא מדובר בהכרח בזלזול
בנפגעי המשבר. אפשר לא לאהוב את הזמר במסכה, אבל אין הבדל בין הצפייה בה לבין בינג' על סדרה בנטפליקס, או רביצה מול שידורי ספורט. כולן דרכים לגיטימיות להתבדר ולהירגע מעט באחת התקופות הקשות והלחוצות שידענו.