היום תהיה לנו פינה קצרה במיוחד, שכן אחד משני הביצועים ששודרו אמש היה גם הביצוע האחרון של אותה דמות. לכן, היחידה שנעסוק בה תהיה הפופקורן האלגנטית, שאחרי שבלבלה אותנו מעט בביצועיה הראשונים – אפשר לומר היום בוודאות: ערב טוב לך, אורנה דץ.
עזבו את זה שהיא סיפקה ביצוע סופר מגניב ועכשווי ל"זוט עני" (שבקולה חיזקה את הרעיון שזו אכן היא), רצף המספרים שהופיעו ברמזים מציינים נקודות משמעותיות בחייה: 1964 זו השנה בה נולדה, ב-2001 הגישה את "מהפך" האלמותי ו-11 זה המספר של תאגיד "כאן", השיר איתו ייצגה אותנו באירוויזיון ולא הגשימה את החלום שלשמו הגיעה לתוכנית, זכייה במקום הראשון. בום.
למרות החינניות, שפת הגוף הקופצנית והביצועים המעולים – הפטריה, בין הדמויות היותר כריזמטיות בנבחרת, מצאה את עצמה מודחת אמש, ומוקדם מדי בעיניי, לאחר נאמבר לא רע בכלל של "Shallow".
בשונה מההדחות הקודמות בתוכנית, החשיפה של אמדורסקי התבלטה ותישאר זכורה גם בהמשך, משתי סיבות עיקריות: ראשית, זו הפעם הראשונה שהשופטים מצליחים לזהות את האמן עוד לפני החשיפה (טוב, חלקם – אופירה, גברת מה ששלה שלה וצדי, הסיבה שכולנו קמים בבוקר) ושנית, נראה שעבור מיכל אמדורסקי – זו הייתה הרבה יותר מהשתתפות גנרית בתוכנית טלוויזיה.
זה לא סוד שמיכל אמדורסקי באמת הייתה אחת מהדמויות ש'זכו' להרים של ביקורת שלילית לאורך הקריירה שלה, בין היתר זילזלו בכישרונה המוזיקלי, אהבו לשנוא אותה ב"נולד לרקוד" ובשנים האחרונות היא ירדה מהתודעה הציבורית כמעט לחלוטין. לכן, המונולוג שסיפקה על הבמה בו הביעה התרגשות רבה מהאהבה והפירגון של הקהל והשופטים נראה באמת אותנטי והצליח לרגש. קצת. תכל'ס, אני חושבת שאפילו די אשמח אם היא תחזור לתודעה, למה לא בעצם?
וכאילו כדי לחתום את הפרק באווירה טוב אף יותר, אפילו זעם על רמזים לא חשתי – שכן אחד אחרי השני נשזרו האלמנטים לאורך הדרך, והשתלבו בהרמוניה עם הקול של אמדורסקי עד שהביאוה הלום. חבל שכבר עכשיו נפרדנו ממנה.
היא אמנם מכוסה בארגזים של כריזמה, אבל הצלחתי לפצח את האסטרטגיה של צדי: או שהוא מפריח שמות הזויים לחלוטין, ראו ערך "ירדנה ארזי" לאחר הביצוע של הפופקורן – או שהוא נדבק להימורים שנשמעים לו טובים, ומצליח לשכנע שגם הוא חשב כך בעצמו. ביתר המקרים, הוא פולט בקונסיסטנטיות "אני מבולבל", "לא יודע" ו"זה משגע אותי". האם בעקבות כך אפסיק לאהוב אותו? להפך, אני גאה בו על התחכום גם בגילו המופלג, אבל היה לי חשוב לשתף אתכם בגילוי המרעיש.
ובנימה זו, עם יותר מדי אהבה ורגש שכלל לא אופייניים לטורי "הזמר במסכה", ניפרד – לפחות עד הפעם הבאה שנזעם על הרמזים הדביליים. ניפגש.